רב"ט אורי לבוביץ ז"ל

לאחר תום מאורעות תרפ"ט שבו מקצת המתיישבים ליישוב הנטוש ומקצתם אמרו נואש בגלל הקשיים הפיזיים והעדיפו להישאר ביישובים הוותיקים או להמתין עד שיואץ קצב פיתוחו של היישוב. בראש סולם העדיפויות יהיו בעלי המשפחות ואחריהם הרווקים.
בעקבות השפל הזמני שהידרדר אליו היישוב החליט מרכז "בני בנימין" להתחיל בבניית בתי אבן אשר יתרמו לתחושת הקבע ולשיפור התנאים הפיזיים במקום. תוכנן שייבנו 20 בתים.
בד בבד עם בניית הבתים הוקמו מבנים לשירות הקהילה ב- 1930 נפתחו החנות הראשונה וגן הילדים הראשון. כן החלו לתכנן בניית בית ספר בשביל 40 הילדים שהתגוררו ביישוב.
בית ספר "ביאליק" הוא הביה"ס הראשון שהוקם בנתניה, בית הספר כלל שלוש כיתות וגן ילדים.
ושימש בתחילה את כל ילדי היישוב. ככזה הוא תיפקד כבית ספר קהילתי והושם בו דגש על שמירת ערכי התרבות היהודית - ישראלית, תוך שיתוף הקהילה כולה, כך, לדוגמא טקסים שנערכו לקראת החגים היוו אירוע שבו השתתפו לא רק התלמידים והוריהם, אלא גם תושבי המקום כולה.
בשנת 1935, החליטו מספר הורים של יותר מעשרים ילד לפתוח על חשבונם חדר ובו לימד מלמד זקן, בזה הראו ההורים שהם בוחרים יותר לוותר על הלימודים, בזה הראו ההורים שהם בוחרים יותר לוותר על הלמודים הכי נחוצים וגם על השפה העברית בתור שפת למודים ובלבד שבניהם ילמדו תורה. בתחילת 1936 פנו הוריהם של יותר מארבעים ילדים למועצה לפתוח תלמוד תורה - בית ספר תחכמוני.
עם סיום שנת הלימודים הראשונה בתלמוד תורה, הוזמנו נכבדי העיר לחגיגת הסיום של שנת הלימודים הראשונה.
בית ספר "בארי" נוסד בשנת 1938 כבית חינוך לילדי העובדים ויועד מלכתחילה לילדיהם של אנשי תנועת העבודה שגרו במושבה. בבית ספר "בארי" ניסו להנהיג את עקרונות החינוך כפי שבאו לידי ביטוי בקיבוצים ובבתי החינוך העירוניים. בזמן הקמתו היה בי"ס "פרטי" ורק לאחר מספר שנים זכה לתמיכת המושבה.