תפריט נגישות

סמל חיים "חיימקה" מור שמוקלר ז"ל

חיים מור
בן 22 בנפלו
בן רחל ואהרון
נולד בגבעתיים
בי"ח באייר תשי"א, 24/5/1951
התגורר בעין חרוד מאוחד
התגייס ב-נובמבר 1969
שרת בחיל התותחנים, חיל רפואה
יחידה: גד' 7104
נפל בקרב
בכ"ב בתשרי תשל"ד, 18/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: רמת הגולן
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
אזור: 1, חלקה: 1, שורה: 3, קבר: 5.
הותיר: אם, אח ואחות

קורות חיים

חיים (חיימקה), בן רחל ואהרון, נולד בל"ג בעומר, י"ח באייר תשי"א (24.5.1951) בגבעתיים. הוא למד בבית-הספר היסודי על-שם שמעוני ובבית הספר התיכון מקצועי "אורט-טכניקום" בגבעתיים. אחרי-כן למד בבית-הספר התיכון בעין-חרוד.

כשהיה בן שמונה, התייתם חיים מאביו והדבר הטביע בו את חותמו.

עיקר עניינו בנעוריו היה נתון לתחביביו - לספורט, ולמשחק הכדורגל במיוחד, לבניית טיסנים ולנגינה באקורדיון, שמצא בהם פורקן. בשלוש השנים שעשה בעין-חרוד נתגבש אופיו והוא היה לנער רגוע ושליו. סיפר חברו:

"הייתה בו שובבות נעורים ועמה פשטות, התנהגות בוגרת, אחראית ואמיצה, נכונות לעזור ונאמנות, ויותר מכל - הוא ידע להיחלץ ממצבים קשים ברוח טובה".

חיים היה חברותי ומקובל מאוד על ידידיו. אדיב היה, מנומס ונעים הליכות. הוא היה חרוץ מאוד ולא בחל בכל עבודה. בתקופת שירותו הצבאי הסדיר עבד בלילות בבית-החולים "אסף הרופא", ובימי החופשות עסק בליווי תיירים בסיוריהם בארץ וכן עבד כמפעיל טרקטור - כדי להגשים את שאיפתו ולרכוש לו מכונית בכוחות עצמו ולצאת לטייל בעולם, לאחר שישוחרר מהשירות בצבא.

חיים כיבד והעריך מאוד את אמו, אהב את בני משפחתו והיה קשור אליהם מאוד.

חיים גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1969 והוצב לחיל ההנדסה. לאחר הטירונות השתלם בקורס לסילוק פצצות. אחרי-כן הוצב לחיל הרפואה והשתלם בקורס לחובשים קרביים. הוא היה חייל מסור וחבר למופת, אהוד על מפקדיו ועל חבריו. בשעתו נמנה עם החיילים שפרצו למטוס החטוף של חברת "סבנה", כדי לשחרר את החטופים.

במלחמת יום הכיפורים השתתף חיים בקרבות הבלימה והפריצה נגד הסורים ברמת הגולן.

ביום שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973) נהרג חיים כאשר חבש חייל פצוע, מזרחית לכפר טורונגיה.

סיפר מפקדו: "היחידה הייתה בעיצומה של התקפת נגד, בתוך שטח האויב. חיילי האויב יזמו מספר התקפות ואנו נערכנו להודפם. בשעות הצהריים טווחה הסוללה. במטח הראשון נפגעו חיילים אחדים מאנשי הסוללה. חיים חש לעזרה. הוא קפץ מן החפירה ומשך את אחד הפצועים אל מאחורי הזחל"ם, כדי שיוכל לטפל בו. במטח השני נפגע הזחל"ם. חיים נפצע ופונה מיד לתחנת האיסוף ושם מת מפצעיו". הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אם, אח ואחות.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "זמן קצר לאחר שהגיע לסוללה התחבב על כל אנשיה ושבה את לב כולם בחיוכו, באופיו הנוח, וברצונו הכן לבוא לעזרת כל נזקק".

בניית אתרים: