טוראי ליבקה שפר ז"ל

קורות חיים

בת יצחק ורגינה. נולדה ב- 1914 בפשמישל שבגליציה. בילדותה נתיתמה מהוריה וגדלה בבית-קרובים. נמשכה לקן "השומר הצעיר". בקיבוץ-ההכשרה נאבקה עם משברים ועם מחלות וחולשה גופנית ויכלה להן גם בתנאי העבודה המפרכת.

ב-1939 עלתה ארצה. תחילה עבדה בקיבוץ מצפה-הים שבנתניה ואחר-כך עברה להתיישב ביד-מרדכי. עבדה בכמה מענפי המשק ואחר-כך נתיחד לה המקום בהנהלת חשבונות. יצאה לשנתים לעבוד במערכת "המשמר" (אח"כ "על המשמר") ולאחר מכן חזרה לתפקידה במשק.

על סף מלחמת-השחרור סיימה קורס מחוזי לנשק קל. בימי ההפגזות וההסתערות המצרית על המשק שירתה בתפקיד מקשרת בין העמדות בריצה ובזחילה ובזינוק דרך חפירות בעומק בלתי-מספיק ואף על-פני שטחים גלויים. היתה אומרת: "הפחדן המסתתר במקלט מת אלפי פעמים ביום; המעיז לצאת, לזחול בתעלות, לזנוק לשם מילוי התפקיד, ימות רק פעם אחת".

פגזים התפוצצו מסביב לה והיא לא נפגעה. עם זאת ערה היתה לכל המתרחש בחברה, ידעה תמיד למצוא מילה חמה לחבר המתלבט בבעיותיו הפרטיות, לעודד ולנסוך בו אותה מידת האופטימיות שאף פעם, ואולי עד הרגע האחרון, לא ניטלה ממנה.

במכתב לאחותה כתבה: "...קשה לי לתאר את אשר עבר ועובר עלינו במשך חמשת הימים האחרונים... מרביצים בנו באלפי פגזים של תותחים כבדים.. אולם למרות הכל, מחזיקים אנו מעמד וזה החשוב מכל. אנשינו מגלים מידת הקרבה עצומה".

כשבא ההכרח לנטוש את המקום נשאה יחד עם יצחק רובינשטיין באלונקה חבר-פלמ"ח פצוע. בגלל ההרעשה הכבדה לא יכול המשורין של "חיות הנגב" להגיע אליהם, ומתוך ציפיה לעזרה ממקום אחר נשארו לשמור על הפצוע, ושם נפלו בידי האויב ונספו ב-24.5.1948. בעלון המיוחד של קיבוץ יד-מרדכי לזכר חלליו, מיום י"ג באייר תש"י (30.4.1950), הועלה זכרה.

מצבה לזכרה הוקמה בבית-הקברות הצבאי ביד מרדכי.

בחודש מאי 2018, לאחר חקירה מאומצת של ענף לאיתור הנעדרים במחלקת הנפגעים של צה"ל, אותר קברה בבית העלמין בניצנים וב3.5.18 התקיים טקס צבאי לזכרה וגילוי מצבה על קברה.