סמל מישל אלהרר ז"ל

קורות חיים

מישל, בן אסתר ויעיש, נולד ביום י"ח בניסן תשי"ב (13.4.1952) בקזבלנקה שבמרוקו ועלה ארצה עם משפחתו מצרפת, בשנת 1969. מישל למד במרכז הצרפתי בקזבלנקה ואחר כן המשיך ללמוד בבית הספר התיכון "ז'ק דקור" בפריס. לאחר שעלה ארצה השלים את לימודיו בבית הספר התיכון הצרפתי בירושלים.

מישל היה תלמיד חרוץ והצטיין בלימודי הספרות הצרפתית. הייתה לו נטייה מיוחדת ללימודי הטבע והוא התעניין במיוחד בגוף האדם ובתורת הרפואה. מישל הצטיין בגישה רצינית ובוגרת כלפי החיים. הוא היה בחור שקט ובן מסור להוריו. בתקופת לימודיו בחו"ל היה מישל חבר פעיל בתנועת ה"צופים" בצרפת. לאחר שהתאקלם בארץ, בחר את חבריו בקפידה וכולם היו שקטים ורציניים כמוהו.

מישל גויס לצה"ל בינואר 1972. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס מ"כים, בקורס צניחה ובקורס חובשים קרביים והוצב לאחת מיחידות חיל הצנחנים. מישל היה חובש אחראי ומסור מאוד לתפקידו. חבריו ליחידה סיפרו, כי שימש להם דוגמה במזגו השקט והנוח. בתקופת שירותו הצבאי השתדל מישל שלא להדאיג את הוריו ולא הרבה לספר להם על הקשיים שבחיי הצבא. לדבריו, אחת החוויות הגדולות שעברו עליו, בתקופת השירות הצבאי, הייתה הצניחה הראשונה שצנח.

חלומו הגדול של מישל, שעליו נהג לספר להוריו ולחבריו, היה ללמוד רפואה לאחר שישתחרר מצה"ל. הוא היה חוזר ואומר כי יש בדעתו להקדיש את כל חייו לטיפול בחולים ולעזרה לנצרכים ולחסרי כל.

הזכרון האחרון של בני משפחתו הוא מיום ה' ערב מלחמת יום הכיפורים. באותו ערב מישל קפץ ל"אפטר" קצר של כמה שעות וחזר באותו לילה ליחידה. כל בני המשפחה ישבו בסלון בית ההורים בנתניה, כולם היו שמחים, היו צחוקים רבים, היתה ארוחה דשנה וטעימה וכמו תמיד להקת כוורת התנגנה ברקע. מישל, שבין יתר תחביביו אהב מאוד מוסיקה וניגן על גיטרה, נהנה מאוד. צחוקו הכובש וחיוכו המקסים נשארו עם בני משפחתו לעד.

במלחמת יום הכיפורים לחם מישל בקרבות הבלימה נגד המצרים בסיני. ביום ט"ו בתשרי תשל"ד, (10.10.1973) בעת קרב מול הקומנדו המצרי בראס-סודר, מישל נפגע אנושות מצרור, לא לפני שהספיק לתת טיפול רפואי ולהציל נפגעים רבים, קיבל טיפול רפואי בשטח ובגמר הקרב פונה במסוק לבית החולים. ב- 11.10.1973 נפטר מפצעיו בבית החולים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בנתניה. השאיר אחריו הורים, אח ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "מישל היה אהוב על כל מי שהכירו. הוא היה חייל מסור וחבר למופת. במילוי המשימה שהוטלה עליו במלחמת יום הכיפורים הוא נתן את חייו למען מולדתו".