תפריט נגישות

סמל חיים אלתר טייכמן ז"ל

חיים טייכמן
בן 27 בנפלו
בן איידל ושלמה-זלמן
נולד בצ'כוסלובקיה
בכ"ה בתשרי תש"ז, 20/10/1946
התגייס ב-3.11.1964
שרת בחיל השריון, חיל רפואה
יחידה: חט' 217 , גד' 113
נפל בקרב
בט"ו בתשרי תשל"ד, 11/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: ציר מאדים, סיני
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
אזור: 1, חלקה: 1, שורה: 7, קבר: 25.
הותיר: אשה, בת והורים

קורות חיים

חיים-אלתר, בנם יחידם של איידל ושלמה-זלמן, מניצולי השואה, נולד ביום כ"ה בתשרי תש"ז (20.10.1946) בצ'כיה ועלה עם משפחתו ארצה בשנת 1949. הוא למד בבית הספר היסודי "עציון" ובבית-הספר היסודי "מעלות" בבני-ברק, ואחרי-כן המשיך בלימודיו במדרשית "נועם" בפרדס-חנה. חיים-אלתר היה תלמיד חרוץ מאוד, מצטיין בלימודיו וציוניו היו מן הגבוהים בכיתה. היו לו כמה וכמה תחביבים: הוא נמנה עם חברי תנועת "בני-עקיבא", היה לו אוסף של מטבעות ושל בולים והוא הרבה לטייל ולצלם את המראות והנופים שתר בהם בטיוליו. חיים-אלתר היה בן תורה שגלומות בו אהבת ישראל ואהבת הארץ. הוא קבע עתים ללימוד תורה וללימוד התלמוד. איש נעים הליכות היה וידע לקשור שיחה בכל עניין. הוא היה נבון ומהיר-תפיסה ובוחן כל דבר במחשבה שקולה. חברותי היה וקל להתיידד, מכניס אורחים ונוח לבריות. תמיד הקפיד לשמור על קשרי הרעות שקשר והתעניין באמת ובכנות בנעשה אצל ידידיו. חייכן ועליז היה, ואהב לשמוח ולשמח. בקרב כל מכריו נודע כאדם גלוי-לב, ישר- דרך ובעל מצפון. מעולם לא היסס לומר דברי ביקורת אפילו היו אלה קשים. תמיד נהג פשטות בהליכותיו, לא היה בררן והיה שמח בחלקו. חיים-אלתר גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1964 והוצב לחיל הרפואה. הוא סירב לנצל את עובדת היותו בן יחיד ולהשתחרר משירות קרבי, ויצא להשתלם בקורס לחובשים קרביים.

במכתב ששלח להוריו באותם ימים כתב: "אני פשוט מאושר, אושר כזה שאיני יכול לבטאו במלים". לאחר שנסתיים הקורס הוצב כחובש בגדוד תותחנים. בתעודת השחרור שלו כתב מפקדו: "הוא היה חייל אחראי, בעל יזמה בעבודתו, מילא את תפקידו למופת ואהוב על מפקדיו". בתום תקופת שירותו הסדיר שוחרר והוצב ביחידת מילואים. בשנת 1967 השתתף במלחמה במסגרת שירות במילואים והוענק לו "אות מלחמת ששת הימים" לאחר מלחמת ששת הימים ביקש ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, בבית-הספר לרפואה, אך הדבר לא עלה בידו. שנה לאחר מכן, החל בלימודי הכימיה באוניברסיטת בר-אילן. כשסיים את לימודיו היה למורה בבית-הספר החקלאי בכנות, במקצועות הכימיה והמתמטיקה. עד מהרה התחבב מאוד על חבריו המורים ועל תלמידיו, ומנהל בית-הספר שיבחו על גישתו בחינוך הדור הצעיר. בשנת 1971 נשא את חברתו שושנה לאישה, וברבות הימים נולדה לו בת. הוא היה בן טוב ומסור להוריו, בעל נאמן לאשתו ואב אוהב את בתו.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים גויס חיים-אלתר ונשלח עם יחידתו לחזית בסיני. ביום א' סוכות, ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973), נפל בקרב בציר "מאדים". הוא התנדב לצאת כחובש עם זחל"מי התחמושת, לעבר טנקים שתחמושתם אזלה. מטוסי אויב שחלפו מעל הסדנה החטיבתית, הטילו את פצצותיהם, וחיים-אלתר נפגע ונהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה ובת, אב ואם. לאחר נפלו הועלה לדרגת סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "סמל חיים ז"ל היה חובש ביחידת שריון, חייל מצטיין ולוחם למופת, ודאג בימי הקרבות לחבריו הפצועים ולא חסך מאמץ על מנת לעזור לזולת. הוא התחבב על מפקדיו ועל חבריו ונפילתו הייתה אבדה כבדה ליחידתנו".

הוריו תרמו לזכרו ספר תורה למדרשית "נועם"; באוניברסיטת "בר-אילן" הוקמה ספרייה בתחום הכימיה לזכרו ולזכר חברו שנפל עמו.

בניית אתרים: