תפריט נגישות

סמ"ר יוסף וירניק ז"ל

יוסף וירניק
בן 29 בנפלו
בן רבקה ומנדל
נולד בתל אביב
בכ"ט בחשוון תש"ה, 10/11/1944
התגייס ב-7.8.1962
שרת בחטיבת גולני, חיל רפואה, חיל השריון
יחידה: ביח"ש 281, ביח"ש 281
נפל בקרב
בי"ד בתשרי תשל"ד, 10/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: אל על
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
אזור: 1, חלקה: 5, שורה: 6, קבר: 19.
הותיר: אשה בהריון, בת, הורים, שני אחים ואחות

קורות חיים

יוסף, בן רבקה ומנדל, נולד בתל-אביב ביום כ"ט מרחשון תש"ה (10.11.1944). הוא סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "בלפור", אחרי-כן המשיך בלימודים תיכוניים בבית-הספר התיכון "גאולה", במגמה ההומנית, וסיים את שנת הלימודים האחרונה בבית- הספר התיכון "עלה". יוסף לא אהב להכין שיעורים ולשוב ולשנן את חומר הלימודים. הוא ניחן במחשבה בהירה, בתפיסה מהירה ובכושר קליטה מעולה. תכונות אלה סייעו בידו להיות תלמיד מצטיין, אהוד על מוריו ועל חבריו. בחודש אוגוסט 1962, עם סיום לימודיו התיכוניים, התגייס לצה"ל והוצב לחטיבת גולני. הנער שלא ידע בילדותו תנאי קושי ומאמץ, התגבר בהצלחה על אימוני הטירונות הקשים, ונהיה לוחם מן השורה. אחרי-כן נשלח לקורס חובשים ובסיומו חזר למרפאה הגדודית כחובש קרבי, ונילווה לגדודו במשימות אבטחה וכוננות מבצעית. עיסוקו הצבאי עורר בו נטייה למקצוע הרפואה, ועם תום שירותו הסדיר חשב ללמוד רפואה. בגלל קשיי הקבלה לפקולטה לרפואה נרשם לפקולטה למשפטים, בעצת אחיו הבכור, שהיה אז סטודנט למשפטים. משהחל ללמוד גילה נטייה למקצוע המשפטים, והחליט לראות בו את עתידו. בתקופת לימודיו באוניברסיטה היה יוסף תלמיד חריף שכל ובהיר מחשבה; אהוד על חבריו ובעל תכונות מנהיגות בולטות. היה פעיל במוסדות אגודת הסטודנטים של שלוחת האוניברסיטה העברית בתל-אביב שמוזגה עם אוניברסיטת תל-אביב. יוסף ייצג את אגודת הסטודנטים בוועדה לתיאום מילואים, וכך הכירוהו כמעט כל הסטודנטים בפקולטה. הוא עצמו שירת במילואים כחובש קרבי בחטיבת גולני, השתתף במשימות מבצעיות רבות ומגוונות. במלחמת ששת הימים התייצב ביחידתו עוד בטרם הגיע אליו צו הגיוס. יחידתו השתתפה בכיבוש יהודה והגיעה עד ליריחו. לאחר מלחמת ששת הימים נשא אישה, ובשנת 1969 נולדה בתו הראשונה, שרון. עם סיום לימודיו ותקופת ההתמחות וההכשרה למקצוע, הגשים את שאיפתו והצטרף כשותף לאחיו הבכור במשרד עורכי-דין.

הוא התחבב על לקוחותיו, שראוהו קודם כידיד ורק אחרי-כן פרקליט. ביום הכיפורים תשל"ד קיבל הוראה לגייס את אנשי יחידתו. לאחר שמילא משימה זו הצטרף במוצאי יום-הכיפורים ליחידת חיל רפואה, שהקימה בית-חולים שדה באזור אל-על במרכז רמת הגולן. יוסף וחבריו עבדו יום ולילה בטיפול בנפגעים שהובאו מקו האש, ביניהם גם פצועים מכוחות האויב. בערב סוכות, י"ד בתשרי תשל"ד, בשעות הצהרים, הנחית האויב מכת אש ארטילרית על בית החולים, בעוד הרופאים והחובשים עוסקים בהצלת חיי אדם. בהפגזה זו נפגע יוסף ונהרג. הובא למנוחות תחילה בבית-עלמין ארעי בנהריה ומשם הועבר למנוחות בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. הניח אחריו אישה, בת, בן שנולד לאחר מותו ונקרא על שמו, הורים, שני אחים ואחות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יוסף נפל במערכת רמת הגולן בעת מילוי תפקידו. יוסף שירת ביחידת רפואה ומילא תפקיד חשוב בהגשת עזרה לפצועים. תוך כדי עבודתו זו נפל. בשמי ובשם כל חיילי היחידה הננו משתתפים באבלכם".

בניית אתרים: