תפריט נגישות

רס"ן ליאת בלאו-ניסן ז"ל

ליאת בלאו-ניסן
בת 43 בנפלה
בת רנה ודן
נולדה בירושלים
בח' בחשוון תשל"ה, 24/10/1974
התגוררה במודיעין
התגייסה ב-ינואר 2003
שרתה בחיל רפואה
נפלה בי"ב באייר תשע"ח, 27/4/2018
מקום קבורה: מודיעין
חלקה: 1, שורה: 4, קבר: 2.
הותירה: הורים, בעל - יניב, 3 בנות - שירה, הדס ומעיין, 2 אחים - נמרוד ואורי ו 2 אחיות - עידית והילה

קורות חיים

בתם של רנה ודן. נולדה ביום ח' בחשוון תשל"ה (24.10.1974) בירושלים. השלישית מבין חמישה ילדים (עידית,נמרוד, אורי והילה)

ליאת, ילדה שמחה, פעילה וחברותית, למדה בבית הספר היסודי בית וגן, ובהמשך בחטיבת ביניים זיו.

כילדה, השתתפה ליאת בחוגי דרמה והייתה חניכה פעילה בקן מרכז של תנועת השומר הצעיר.

עם סיום לימודיה בתיכון שלי האוניברסיטה (ליד"ה) התגייסה לצה"ל בינואר 1993ולאחר סיום הטירונות סיימה קורס מש"קיות הוראה בבסיס חינוך מחווה אלון. לאחר מכן שירתה גם בחוות השומר שם פיקדה על טירונים ובבסיס חיל החינוך בניצנה.

בתום שירותה הצבאי למדה ליאת עבודה סוציאלית באניברסיטה העברית ולאחר מכן למדה לתואר שני באוניברסיטת מישיגן.

ביוני 2002 נישאה ליאת ליניב והם בנו את ביתם במודיעין. בתם הבכורה שירה נולדה בדצמבר 2004, הדס בפברואר 2007 ומעין בינואר 2010.

בינואר 2003 התגייסה ליאת לשירות קבע ושירתה כקבני"ת. את תפקידה הראשון עשתה בבסיס כליאה 400 ובהמשך מילאה מגוון תפקידים במיטב (בקו"מ) , קצינת אשפוזים , לשכת גיוס תל השומר ולאחר מכן כמפקדת המרפאה בפיקוד דרום ובתפקידה האחרון כמפקדת המרפאה הראשית לבריאות הנפש בבסיס תל השומר.

לאורך השנים מילאה את תפקידה במסירות וזכתה להערכה רבה מעמיתיה , מפקדיה ופקודיה.

במקביל לעבודה, המשיכה ליאת ללמוד ולהתפתח במישור המקצועי, הדריכה קורסים וקבני"ם בתחילת דרכם, פיקדה על השלמה חיילית של קורס קציני רפואה והשלימה לימודי פסיכותרפיה במכון מגיד.

ליאת אהבה מאוד לטייל, בעיקר טיולי טבע בחיפוש אחר פריחת פרחים או מעיינות חדשים. ליאת הקפידה על אורך חיים בריא והרבתה לעסוק בספורט ואף השתתפה במספר מרוצים ל 10 ק"מ.

באפריל 2016 אובחנה באופן מפתיע כחולה בסרטן ריאות. בעת האבחון הסרטן היה כבר במצב מתקדם וליאת החלה מיד בטיפולים אינטנסיביים.

מיום האבחון החליטו ליאת ויניב שלצד הלחימה העיקשת של ליאת במחלה הם ימשיכו בחייהם כרגיל וניצלו כל הפוגה בטיפולים לבילויים משותפים עם בנותיהם ולטיולים רבים בארץ ובחו"ל. ליאת הקפידה תמיד לשדר לסובבים אותה אמונה ונחישות והיתה למקור השראה לבנותיה, ורעיה אוהבת , תומכת ומפרגנת.

לאחר שנתיים של מאבק רצוף עליות ומורדות חלה הדרדרות במצבה של ליאת והיא נפטרה בביתה.

הלוויתה התקיימה בבית העלמין הצבאי במודיעין שם ספדו לה אחיה ואחיותיה , בעלה , חברותיה ומפקדה לשעבר.

אל"מ רמי שגיא שהיה מפקד חיל הרפואה בפיקוד דרום בעת שירותה של ליאת שם ספד לה: "ליאת - השקט והשלווה שלך, יחד עם החיוך, האופטימיות ושמחת החיים היו בשבילי תמיד מודל להערצה. לא יכולתי לומר זאת אז אבל לעיתים, נורק רציתי לראות אותך אחרת, קצת מתרגזת, קצת צועקת, אבל אצלך זה היה מחזה נדיר כח את ידעת להביא את ההישג בדרך הכה מיוחדת שלך".

חברותיה הטובות עידית ומגי הוסיפו: "זכינו בחברה מדהימה , תומכת, שאפשר לסמוך עליה. אישה חזקה שיודעת מה היא רוצה, אסרטיבית, חכמה ומוכשרת שיודעת לתת עצה טובה, להפריד בין עיקר לתפל ולהזכיר לנו את הפרופורציות בחיים. מלאת אנרגיה , אוהבת ודואגת להנות ממה שיש לחיים להציע. בזכותך תמיד בילינו במקומות הכי שווים ולא החמצנואף יומולדת משותפת. במקביל הקמת עם יניב משפחה לתפארת. כל אחת מהבנות הסבה לך אושר גדול והיית גאה בהן מאוד."

את ההספדים חתמו יניב ושירה: "נזכור אותך תמיד כפי שאת, אשה ואמא נהדרת, חזקה ואמיצה, שמחה ואוהבת. תודה על השנים בהן הרעפת על הבית החם שבנינו יחד ,הרבה ידע, אור ואהבה".

בעליה לקבר בתום השבעה הושמע שיר שליאת מאוד אהבה "אור גדול" של אמיר דדון.

"ואם היה לי קצת עצוב / אולי למדתי מזה משהו חשוב / כי בסוף כשזה נגמר / יש סיבה לכל דבר

לבד בתוך כל הטירוף / אני חושב איך שהזמן יכול לעוף / אבל בסוף כשזה נגמר / יש סיבה לכל דבר

אור גדול מאיר הכל / ויותר כבר לא צריך לשאול / אני בא ללמוד ממה שטוב ולחיות / להתחיל הכל מהתחלה / כמו לנשום בפעם הראשונה / אני כאן אני לא מתבזבז יותר

ואם יכולתי רק לזכור / לכל אחד יש את הדרך לעבור / אבל בסוף כשזה נגמר / יש תשובה לכל דבר/ אור גדול מאיר הכל..."

בניית אתרים: