קורות חיים
בן יעל ודניאל מיכאל הלוי. נולד ביום כ"ז בניסן תשנ"ו (16.4.1996) בפילדלפיה שבארצות הברית. אח של נתן שלום, יאיר ישראל, יצחק ציון נחום, שריה יהללאל ושלם דוד אביטוב. הוריו ציינו כי השם שבחרו לו – גלעד-עמיחי - לבש משמעות מיוחדת נוכח היוולדו ביום הזיכרון לשואה ולגבורה.
בהיותו בן שנה עלו בני המשפחה ארצה והקימו את ביתם בשומרון. תחילה ביישוב עלי ובהמשך עברו לאפרת, שם גדל והתחנך כפעוט. "האמריקאי הקטן הזה למד לדבר עברית במבטא רוסי", כתבה אימו, "כי הגננת המקסימה שלו עלתה מרוסיה".
בהגיעו לגיל חמש החל ללמוד במכינה, כאשר כבר אז גילה עניין רב בלימודי תורה, ואהב במיוחד את שינון הכתוב בספר החומש שלו. בכלל למד מהר לאהוב לקרוא, ולא היה משנה לו אם הספר מונח ישר או הפוך. בתקופה זו גידל פאות על דעת עצמו, דבר שלשיטתו יסייע לו להפוך לאדם טוב יותר, למרות שזאת לא הייתה מסורת משפחתו. בהיותו רגיש מאוד לסביבתו העסיק את עצמו במחשבות כיצד יוכל לפעול ולעזור לחבריו הילדים בכל דבר ועניין.
הוא למד בבית הספר היסודי "אורות עציון" שבגוש עציון. ילד חביב וסקרן שאהב לחקור, ללמוד ולהעמיק בנושאים שונים. היה איתן בדעתו ולא חשש להחזיק בדעות המנוגדות לדעה השלטת. כך למשל, האמין בקיומם של הדינוזאורים והתעקש בפני מוריו כי הדבר אינו מנוגד לכתוב בתורה. גם אהד את קבוצת הכדורגל "בני סכנין", כי הרגיש שאין זה הוגן שלקבוצה זו אין אוהדים בקרב תלמידי בית הספר.
גלעד אהב מאוד לקרוא. בין היתר היה בקיא בכל ספרי "הארי פוטר". הוא בורך בכישרון לשפות, לימד את עצמו צרפתית כל כך טוב שהצליח לקרוא את הכרך הראשון מהסדרה בשפה זו.
בהגיעו לגיל מצוות ולקראת עלייתו לתורה למד את פרשת "תזריע-מצורע". היה נרגש מאוד מהעובדה כי המדובר בפרשה כפולה וביקש ללמוד על הנושאים הנכללים בפרשיות אלו לעומק. "למד בסבלנות ובבגרות על נושאי הפרשיות", תיארה אימו, "כולל על שיטות אריגת בדים ועל הפרטים של לידה, כי הבין שחשוב להבין את מה שקוראים בשביל הקהילה".
בשנת 2010, בהיותו בכיתה ח', הצטרף גלעד לאביו לסמסטר אחד של לימודי משפטים במכללה. הוא קרא עימו את כל חומרי הלימוד, עשה את כל העבודות הנדרשות במסגרת הלימודים ונהנה מאוד מהאתגר ומהתחום החדש אליו נחשף. באותה עת התעניין והעמיק בנושא הטיפול במחלת הסוכרת, ואף הגיש בקשה לרישום פטנט על שמו בתחום זה. בקיץ שאחרי כיתה ח׳ למדו הוא, אימו ואחיו צחי ערבית מדוברת באולפן בנתניה. אחרי חודשיים של לימוד אינטנסיבי, שמונה שעות ביום + שיעורי בית, דיבר ערבית ברמה טובה ושמח בכך מאוד.
את לימודי התיכון עשה בישיבת "נווה שמואל" באפרת. בתקופה זו הדריך בתנועת הנוער "עזרא", שימש כאחד העורכים של ה"עיתונו"ש", עיתון ישיבת "נווה שמואל", ופעמיים היה אחראי לעריכת טקס סיום תחום לימודים.
הוא אהב מאוד את המדינה והארץ. כביטוי לאהבתו למד הדרכת טיולים באזור גוש עציון והדריך קבוצות מטיילים באזור נחל הפירים.
גלעד האמין בבני אדם ובטוב ליבם, תמיד מצא סיבות לדון כל אחד לכף הזכות. אהבתו לזולת ורצונו לעזור הביאו אותו להתנדב בשנותיו בתיכון במד"א (מגן דוד אדום) מרחב ירושלים ובבית החולים אלי"ן, המתמחה באבחון ושיקום של ילדים הסובלים ממגוון מוגבלויות גופניות מוּלדות ונרכשות.
בשנת 2014 הצטרף לישיבת הסדר בירוחם. אהב מאוד את השהות במקום ואת חיי הקהילה, הקפיד להתנדב ולסייע בכל שנדרש.
גלעד בורך בחוש הומור מפותח וביכולת משחק. בהיותו בישיבת ההסדר ניסח שלושה עקרונות על בסיסם חי והם: (א) הפופיק שלו הוא במרכז היקום; (ב) אוסטרליה אינה קיימת; (ג) המציאות היא קונספירציה. הוא למד בעל פה כל מיני דברים שטותיים אבל מגניבים, למשל שירת הגלקסיה מאת "מונטי פייתון", ונהג להמציא משחקי לשון בעברית, באנגלית ובצרפתית. מדי פעם שיחק בהצגות בפורים, כן שיחק בסרט בנושא ערי מקלט מטעם "מעלה", בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה, ובסרטוני מגמה.
הוא ציפה למועד גיוסו לצה"ל וביקש בכך לתרום למדינה שכה אהב, עד כי כשקיבל את הצו הראשון ברך ברכת "שהחיינו".
ביום 29.10.2015 התגייס גלעד לצה"ל, לחטיבת הצנחנים. עבר הכשרה במסגרת קורס חובשים אותו סיים בהצטיינות ושובץ לשירות בחיל הרפואה במחנה "איתן", בסיס האימונים של הצנחנים. אהב מאוד את השירות הצבאי ושאב סיפוק רב מיכולתו לתרום ולשרת את המדינה, עד כדי כך שחתם ויתור על חזרה לישיבה כדי שיוכל להשלים תקופת שירות מלאה. גם בהיותו במסגרת צבאית הקפיד בכל עת על שמירת מצוות ולימוד תורה, ונהג ללמוד שתי משניות ביום, אף אם משמעות הדבר הייתה ללמוד באמצע הלילה, בשטח ובגשם.
אופיו הסובלני, היותו קשוב ופתוח, נכונותו לקבל כל אדם באשר הוא ורצונו הטוב לסייע ולעזור בכל עת, לצד רוח השטות בה ניחן, הביאו אותו להיות אהוב ונערץ על ידי חבריו ליחידה.
רב-טוראי גלעד-עמיחי גולדשטיין נפל בעת שירותו ביום י' באלול תשע"ז (1.9.2017). בן עשרים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין האזורי בכפר עציון. הותיר הורים וחמישה אחים.
על מצבתו כתבו אוהביו: "אהב את משפחתו וחבריו, שירותו ולימודו, ארצו ומדינתו, עמו ואלוהיו".
כתבה אימו: "שירותו הצבאי היה משמעותי ומשביע עד מאד בשבילו. אנחנו, משפחתו, משוכנעים שהסיפוק שגלעד קיבל מיכולתו לשרת את המדינה ואת עמו תרם להארכת ימיו.
תודה לחבריו בכל מקום, לצבא, לישיבת ירוחם, ולישיבת נו"ש עבור כל הטוב שהוא קיבל בחייו".
גלעד מונצח באנדרטת נופלי הצנחנים הממוקמת לצד כביש גדרה-צומת ביל"ו. באתר המועצה המקומית אפרת הוקם עמוד הכולל דברים ותמונות לזכרו.