סרן אורון חדד ז"ל

קורות חיים

אורון נולד במושב צוריאל, סמוך למעלות, ביום כ"ד בכסלו תשמ"ה (18.12.1984). בן בכור להוריו שרה ומאיר, אח בכור של אסתר, צור ואושרי-מתן.

אורון התייתם מאמו בילדותו.

שמו של אורון ניתן לו מכיוון שנולד בנר ראשון של חנוכה.

אורון למד בבית ספר יסודי "יהלום" במעלות ומשם המשיך לישיבה התיכונית "יפה נוף".

אורון התנדב כשנה בישיבת "עטרת כהנים" בירושלים וחצי שנה נוספת בישיבת "בית רימון" סמוך לטבריה.

אורון התגייס לצה"ל ב- 11.2.2004. לאחר הטירונות וקורס החובשים שאותו סיים בהצטיינות שימש כחובש פלוגתי בבסיס הטירונים ניצנים. אורון, חדור מוטיבציה ורצון לתת מעצמו, יצא לקורס קציני ארגון רפואה. אורון נבחר כחניך למופת בטקס הסיום של ההשלמה החילית.

אורון שימש במספר תפקידים במסגרת חיל הרפואה. בבה"ד 10 שימש כמפק"צ בהשלמה חילית של קציני ארגון רפואה וכמפקד קורס חוג"דים. בפיקוד הצפון שימש כקצין ארגון הרפואה של אוגדה 143 וכקצין הרפואה של חטיבת החרמון שם במהלך שירותו נפטר.

אורון נפל בעת מילוי תפקידו ביום ט' בסיוון תש"ע (21.5.2010) והוא בן עשרים ושש.

אורון שימש באותה עת בתורנות שבת בחטיבה. לאחר תפילת יום השישי הגיע לחדר האוכל וכפי שהיה נהוג בכל שישי, אורון נשא את ברכת הקידוש ופנה ליטול את ידיו. באותם הרגעים אורון התמוטט באופן פתאומי לאחר שלקה בליבו. אורון טופל במקום ופונה לבית החולים אך הניסיונות להצילו עלו בתוהו.

הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין במעלות. הותיר אב, אחות ושני אחים.

על מצבתו של אורון כתבו בני משפחתו קטע משירה של רחל המשוררת:

"בְּגַנִּי נְטַעְתִּיךָ, בְּגַנִּי הַמֻּצְנָע - בְּלִבִּי. הִשְׂתָּרְגוּ פֹּארוֹתֶיךָ- וְעָמְקוּ שָׁרָשֶׁיךָ בִּי"

כאמור לעיל, אורון נקרא באופן סמלי על שם האור הקטן שמאיר בחנוכיה בתחילת החנוכה, אך לאמיתו של דבר, כל מי שהכיר את אורון, בעל שמחת החיים, ידע לספר שהוא הקרין אור גדול על משפחתו וסביבתו הקרובה והרחוקה.

אורון היה אדם ערכי מהמעלה הראשונה, חבר אמיתי, מסייע ועוזר לכל מי שהיה זקוק לכך, בכל דבר ובכל עניין קטן כגדול.

אורון היה אדם דתי שומר מצוות שנאלץ לא פעם לחיות בסביבה חילונית או כזו שלא הייתה תואמת במלואה לתפיסת עולמו הדתית. יחד עם זאת, אורון השכיל ללכת בדרכו בנעימות ללא כפיה או יצירת אי נוחות בקרב אלו שלא הקפידו על ההלכה.

כקצין, היה בעל תפיסה פיקודית ייחודית שגרמה לכל מי שעבד איתו - פקודים, עמיתים וממונים כאחד לאהוב אותו, להעריך אותו, לכבד אותו לרצות ללכת אחריו רק כי זה אורון.

מספרים שבתקופת שירותו כקרפ"ח בחרמון היה נוהג מדי שבוע ללמד את המח"ט ע"פ בקשתו (שהיה ממוצא דרוזי ולימים נפטר בתאונת מטוס אזרחית) את עיקרי פרשת השבוע.

אורון נהג בכל הזדמנות שיכול היה לנגן בגיטרה ולשיר (גם חומר מקורי שיצר), כך הביא לידי ביטוי באופן נוסף את אהבתו לחיים, את כשרונו המופלא לשיר ולנגן וגם להעניק לאחרים מעצמו.

יהי זכרו ברוך.