תפריט נגישות

סמל שמואל שמוליק רוסטובסקי ז"ל

שמואל רוסטובסקי
בן 31 בנפלו
בן שמחה וחיים
נולד בתל אביב
בכ"ב בניסן תש"ב, 9/4/1942
התגורר בחולון
התגייס ב-מאי 1960
שרת בחיל השריון, חיל רפואה
יחידה: חט' 217 , גד' 113
נפל בקרב
בט"ו בתשרי תשל"ד, 11/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: ציר מאדים, סיני
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
אזור: 1, חלקה: 1, שורה: 7, קבר: 21.
הותיר: אישה ובת, אם, אח ואחות

קורות חיים

שמואל (שמוליק), בן שמחה וחיים, נולד ביום כ"ב בניסן תש"ב (9.4.1942) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "יעבץ", בבית-הספר התיכון "גבע" ובגימנסיה על-שם מונטיפיורי בתל-אביב. אחרי כן המשיך ללמוד במכללה הפוליטכנית, במגמה של צילום. שמואל היה חבר בתנועת "הצופים", בקן הגמנסיה העברית "הרצליה", ונמנה עם חברי אגודת הקארטה במכון "איתנים". הוא אהב לקרוא ספרים מכל תחומי הספרות, להאזין למוסיקה, ולהרכיב דגמי אניות עתיקות, אך יותר מכל הרבה להקדיש זמנו ומרצו לצילום האמנותי. היו לו עיניים בוחנות כל מראה נוף שנגלה לו. הוא שוטט הרבה כדי למצוא נושאים לצילום ובאלבומיו נאספו תצלומים רבים, שעוררו התפעלות אצל המומחים לדבר. שמואל היה בחור גאה, מבריק ואינטליגנטי, בעל חוש הומור שנון, מציאותי ומרחיק ראות. תמיד הצטיין בכל אשר שלח את ידו והיה בעל טעם מעולה. תבונתו הרבה ודרך חשיבתו המקורית ייחדו אותו מכל חבריו. הוא היה בן מסור, בעל נאמן ואב אוהב. שמואל גויס לצה"ל במחצית מאי 1960 והוצב לחיל הרפואה. לאחר הטירונות השתלם בקורס לחובשים קרביים והיה בו חניך מצטיין. לאחר שהסתיים הקורס הוצב כחובש בחטיבת "גולני". הוא היה חייל טוב וממושמע, קפדן מאוד ומוכן תמיד להיחלץ לעזרת כל נזקק. מפקדיו וחבריו כיבדוהו. לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר היה נקרא כפעם בפעם לתקופות של שירות מילואים. על חלקו במלחמה בשנת 1967 הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". במשך כל תקופת שירותו בצבא השתדל שלא להדאיג את בני משפחתו והרבה לכתוב מכתבים הביתה. במלחמת יום הכיפורים גויס שמואל ונשלח עם יחידתו לחזית בסיני. ביום ט"ו בתשרי תשל"ד, א' דסוכות (11.10.1973) בשעות הצהריים נפגע ונהרג בקרב על ציר "מאדים". הוא יצא בזחל"ם תחמושת כדי לחמש את הטנקים הלוחמים, ולפתע הגיחו מספר מטוסי אויב, הטילו פצצות ושמואל נפגע ונהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה ובת, אם, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "שמואל היה לוחם אמיץ, אשר ביצע את המשימות הקרביות המוטלות עליו להצלת חיי אנוש, במסירות ובדייקנות מרובה, בחירוף נפש ובהקרבה". אמרה עליו אמו: "לבי דואב עליך בני יקירי. שחייך קופדו כה צעירים. לא זכית לגדל ולחנך את בתך. שירי, ולהיות אתה".

בניית אתרים: