סמל אהוד שמשון חלמיש ז"ל

קורות חיים

בן שושנה ויוסף חיים. נולד ביום י' באב תשל"ג (8.8.1973), בחולון. בן חמישי למשפחה בת שישה בנים, שומרי מסורת ומצוות. שמו בישראל נקרא אהוד שמשון, על שם בן דוד של אמו, שנספה בשואה. אביו של אהוד, יוסף, שכל את אחיו במלחמת ששת הימים. אמו, שכלה את אחיה במלחמת יום הכיפורים.

אהוד היה ילד חינני מאוד, חייכן, שעיניו גדולות ומלאות הבעה, וכבר בילדותו בלט בטוב לבו, באהבתו לחברים, בחינו ובשכלו הטוב. למד בבית הספר היסודי "נאות שושנים" בחולון, בישיבת "בני עקיבא" בגבעת שמואל ובישיבת כפר הרואה. לאחר תקופה בישיבה זו, בחר לעבור ללמוד בישיבת "אדרת" בבת ים. היתה חשובה לאהוד הקרבה למשפחתו, והשמירה על החום והקשר היום יומי עם הוריו ואחיו. בישיבה זו הגיש את בחינות הבגרות, בנוסף ללימודי הקודש האחרים. אהוד היה פעיל בתנועת הנוער "בני עקיבא", בילדותו כחניך ובנעוריו כמדריך. הוא התחנך לאהבת הארץ ולנכונות לתרום לחברה ולמדינה. בתקופה שבין סיום לימודיו לגיוסו לצה"ל, הרבה לטייל בארץ. הוא אהב את הנופים ואת המקומות הרחוקים והמיוחדים.

בתחילת חודש דצמבר 1991, גויס אהוד לשירות חובה בצה"ל והתנדב לחטיבת הצנחנים. במהלך מסלול הטירונות נפגע ברגלו ואושפז בבית החולים, אך התעקש לחזור בהקדם לפעילות מלאה, כדי לעבור את מסע הכומתה עם כל חיילי היחידה - ואכן, יצא למסע והגיע בהצלחה לסיומו. אהוד יצא לקורס נהגי נגמ"שים, עבר קורס צניחה ויצא לאימון מתקדם במסגרת גדוד הצנחנים 101. לאחר תקופה נבחר לצאת לקורס חובשים קרביים. בתפקידו כחובש קרבי הרגיש שמצא את ייעוד חייו. הוא סיים את קורס החובשים בציון גבוה במיוחד, קיבל דרגת רב"ט, חזר לגדוד ויצא עם היחידה לפעילות מבצעית בלבנון. בהמשך שירותו הועלה לדרגת סמל.

ביום ד' בסיוון תשנ"ג (24.5.1993), נפל אהוד בתאונה מבצעית. הוא נפגע מאש כוחותינו, במהלך מארב באיזור כבריחא, בדרום לבנון. עמו נפלו עוד שלושה חיילים - סגן עזרא אשר, סמ"ר דביר יעקב מור-חיים וסמל יעקב גבאי. אהוד הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בקרית שאול. הותיר אחריו הורים וחמישה אחים - רון פנחס, ברוך מרדכי, עמיחי, אריאל ישראל ואורי שמואל. בן עשרים היה בנופלו.

הרמטכ"ל אהוד ברק כתב למשפחה השכולה: "בנכם, אהוד חלמיש, נתן את חייו למען מדינת ישראל. הוא נפל בדרום לבנון בעת פעילות מבצעית בהגנה על יישובי הצפון... סמל אהוד חלמיש שירת בגדוד 101 כחובש קרבי, היה חייל מצטיין, מסור ואחראי, אהוב על כל מפקדיו, חבריו ורעיו".