תפריט נגישות

סמל יעקב אבוטבול ז"ל

יעקב אבוטבול
בן 20 בנפלו
בן צפורה ואלי
נולד בקרית גת
בד' בתשרי תשמ"ד, 11/9/1983
התגורר בקרית גת
התגייס ב-14.10.2001
שרת בחיל רפואה
יחידה: מל"י 750
נפל בעת שירותו
בט' באב תשס"ג, 7/8/2003
מקום נפילה: צאלים
באזור השפלה הדרומית והנגב
מקום קבורה: קרית גת
חלקה: 2, שורה: 7, קבר: 4.
הותיר: הורים, אח ושתי אחיות

קורות חיים

יעקב (קובי), בנם בכורם של ציפורה ואלי אבוטבול, נולד ביום ד' בתשרי התשמ"ד (11.09.83) בבית החולים "ברזילי" באשקלון והתגורר בעיר קרית-גת מיום היוולדו.

החל את לימודיו בבית הספר היסודי "השופטים" בעירו ושנה לאחר מכן עבר ללמוד בבית הספר היסודי הממלכתי דתי "יורה דעה". קובי היה מוכר כתלמיד מחונן בעל ידע רב, ילד חברותי ואהוב אשר מעולם לא נראה ללא חיוכו הרחב שהיה פרוש בדרך קבע על פניו.

לאחר לימודיו בבית הספר היסודי וסיומם בהצלחה עבר לביה"ס התיכון הדתי "גרוס" בעירו. גם שם רכש חברים רבים והיה אהוב על כולם. מראה פניו ומשקפיו העגולות שדמו בדיוק למשקפיו של "שבי" מהתוכנית "פרפר נחמד" הם שהקנו לו את הכינוי "שבי". כינוי זה היה שגור בפי כל חבריו ומכריו במשך כל זמן לימודיו בתיכון.

גם בתיכון הוכיח את יכולותיו הלימודיות ורמת חשיבתו הגבוהה שבלטו בציוניו. הייתה לו יכולת יוצאת דופן להקשיב מעט בשיעורים אך להוציא ציונים גבוהים במבחנים.

בכיתה י' במסגרת ההתנדבותית "מחוייבות אישית" החל את מימוש אהבתו לתחום הרפואה והתנדב למד"א, קרית-גת. הוא השתתף בקורס חובשים והתבלט כחובש מסור, שאוהב את תפקידו ומבצע אותו על הצד הטוב ביותר. דבר זה התבטא גם בעובדה שלמרות שסיים למלא את שישים השעות השנתיות שהיה חייב לעשות (חשוב לציין שסיים למלא אותן בערך אחרי חודשיים מתחילת ההתנדבות), המשיך להגיע למד"א ולהתנדב שם. כאשר ראו במד"א את רצינותו והתמדתו הוא נשלח לקורס תער"ן, קורס מתקדם יותר וכך המשיך את עיסוקו בתחום הרפואה.

בבית הספר המשיך את לימודיו במגמת ביולוגיה ומחשבים וסיים אותם בהצטיינות.

בשלב זה, קצת לקראת סוף לימודיו התיכוניים החל כשרון הבישול לבלוט אצלו בצורה מובהקת ואת רוב זמנו הפנוי בילה במטבח בהכנת מאכלים שונים.

בתאריך 14.10.2001 התגייס לצה"ל. את הטירונות עשה בבסיס "זיקים" הסמוך לעיר אשקלון. כאשר נשאל במהלך הטירונות באיזה תפקיד ירצה לשרת הוא חזר והדגיש בצורה החלטית שרצונו הוא להיות חובש ולא אף דבר אחר. ואכן, כך היה הוא קיבל את מבוקשו ושובץ במקצוע זה.

בסיום הטירונות נשלח קובי למרפאה בבסיס "צאלים" לתקופה של חודשיים עד לתחילת קורס החובשים הבא, שם החל לרכוש ניסיון ומיומנות בתפקיד.

בחודש פברואר 2002 החל קורס חובשים קרביים בבה"ד 10, צריפין.

למרות שהפרופיל הרפואי שלו היה 64, במשך כל ארבעת חודשי הקורס מעולם לא התחמק ואף הצליח בצורה מצוינת באימונים ובדרישות הפיזיות בקורס. כך שסיים אותו בהצלחה מכל הבחינות.

בתום הקורס שובץ בחזרה בבסיס "צאלים" והחל שם את תפקידו כחובש. זמן קצר לאחר הגיעו לשם מונה כאחראי חדר תרופות והשקיע בפיתוח תוכנה לניהול מלאי התרופות.

קובי היה אהוב על כל חבריו ומפקדיו במרפאה ואף על אנשים מחוץ לה.

מספר חודשים לאחר שיבוצו בתפקיד קיבל זימונים לקצונה, אך למרות שדבר זה יכל לקדם אותו מאוד, הוא החליט לוותר על היציאה לקורס קצינים בשל החשש לשיבוץ במקום אחר, ולא במרפאה ב"צאלים", המקום שכל כך אהב.

בשלב מאוחר יותר, כעשרה חודשים לערך לאחר הגיעו למרפאה ב"צאלים" מונה לתפקיד אחראי וסמל מרפאה. בשל אופיו הפיקודי של התפקיד גילה קובי קושי במילויו כיוון שהרגיש תמיד שווה לכל חבריו ולא יכל לתפקד בדרגה מעליהם. אי לכך, פנה קובי לרס"ר המרפאה וביקש להפסיק לבצע תפקיד זה.

בתאריך ט' באב התשס"ג, 07.08.2003, יום חמישי, חש קובי עייפות בשל הצום והלך לנוח בחדרו. לאחר כדקה נשמעה ירייה. חבריו למרפאה רצו לחדר ומצאו את קובי שכוב על הרצפה. הרופא שהיה באותה עת במרפאה ניסה לייצב את מצבו ואף הזעיק מסוק, אך לאחר כארבעים דקות נפטר קובי מבלי שאף אחד יודע או יידע כיצד זה קרה.

"יהי זכרו ברוך"

בניית אתרים: