תפריט נגישות

סרן ד"ר דורון שדה לבן ז"ל

דורון שדה לבן
בן 33 בנפלו
בן יהודית ויהודה
נולד בתל אביב
בח' בתמוז תשי"ג, 21/6/1953
התגייס ב-אוגוסט 1971
שרת בחיל רפואה
יחידה: חר"פ 542
בתפקיד: רופא
נפל בעת שירותו
בי"ג בסיון תשמ"ו, 20/6/1986
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
אזור: 1, חלקה: 16, שורה: 5, קבר: 23.
הותיר: הורים ואישה

קורות חיים

בן יהודית ויהודה. נולד ביום ח' בתמוז תשי"ג (21.6.1953) בתל אביב. מגיל שלוש וחצי גדל והתחנך במשפחה חד הורית על ידי אביו ובעזרתם המסורה של הורי אביו. היה זה בית ציוני ומשחר ילדותו ינק דורון אהבת הארץ וערכי העם היהודי במולדתו. דורון החל בלימודיו היסודיים בבית הספר "תל חי" בתל אביב. הוא היה ילד עליז וחברותי, שמשך סביבו ילדים רבים, שביקשו את חברתו.

אהבה גדולה רחש לבעלי החיים ואסף אל חצרו בעלי חיים שונים שמצא בדרכו, וטיפל בהם במסירות ובאהבה רבה. בשל אהבתו העזה לחיות, היה זה אך טבעי להמשיך את לימודיו התיכוניים בבית הספר החקלאי בפרדס חנה, בתנאי פנימיה. דורון אימץ את ערכי בית הספר החקלאי- ערכי העבודה וטיפול בבעלי חיים באמצעות המדריכים, המחנכים והעובדים המסורים שעזרו לתלמידים ותמכו בהם. דורון , נער חברותי היה, טוב לב, מסור, כן, ישר דרך שהרבה לעזור לזולת.

כבן יחיד להוריו, יכול היה לעשות שירותו ביחידות עורפיות, אך עמד על שירות ביחידה קרבית וכך, באמצע אוגוסט 1971, גוייס לחיל השיריון. לאחר הטירונות עבר קורס מקצועות וטנק שוט וסיים אימוני צמ"פ כחניך מצטיין, המשיך בקורס מפקדי טנק שוט, בו הוערך כתותחן מעולה. הוא עבר קורס קציני שיריון וסיים אותו בנובמבר 1972 ומשם המשיך לקורס קציני אג"ם.

לאחר תקופה קצרה התמנה מפקד מחלקת טנקים בחטיבה 188- חטיבת "ברק". דורון השתתף במלחמת יום הכיפורים בקרבות עקובים מדם בצפון, גילה אומץ לב ונחישות. בעת המתקפה נגד הסורים נפצע דורון והועבר לבית החולים בצפת. עם החלמתו, וחרף נכותו הלא קשה, חזר ליחידתו ונתמנה לסגן מפקד פלוגה. בתום שירותו הצבאי יצא ללמוד רפואה וטרינרית במילנו, איטליה. במהלך לימודיו נישא לאלה ועם סיום הלימודים וקבלת התואר שבו לארץ ובנו ביתם בתל אביב.

באוגוסט 1984 הצטרף אל שורות צבא הקבע. דורון שירת כווטרינר בחיל הרפואה, במחלקת בריאות הצבא-חר"פ 542. במקצועו ובתפקידו ביחידה, קיווה להביא לידי ביטוי את תכונותיו-אוהב האדם והחי, את החביבות ונעימות ההליכות. דורון היה דקדקן והקפיד בקטן כבגדול וגילה דבקות ועקשנות במילוי משימותיו, ובתקופה זו רכש לו ידידים רבים והתחבב על מפקדיו ופקודיו.

בשלהי 1984 חלה במלה ממארת. במשך שנה וחצי נלחם דורון בגבורה במחלתו. בי"ג בסיוון תשמ"ו (20.6.1986) נפטר בעת שירותו והוא בן שלושים ושלוש. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בקרית שאול. השאיר אחריו הורים ואישה.

בניית אתרים: