סגן ד''ר רודולף רודי אורבך ז"ל

קורות חיים

בן מרתה ומרטין, נולד ביום ל' באב תרס"ט (17.8.1909) בטורן שבצפון מזרח גרמניה (כיום פולין). אביו היה ד"ר לפילוסופיה ולרוקחות, בעליו של מספר בתי מרקחת ובתי חרושת לייצור אלכוהול. עם מעבר העיר טורן ב-1921 לחסות פולין, עברה המשפחה לברלין.

בוגר גמנסיית "לואיזן", ברלין ופעיל בתנועת הנוער הציונית "בלאו-וויס" (כחול לבן). החל לימודי רפואה באוניברסיטת פרייבורג והמשיך באוניברסיטת "פרידריך ווילהלם" בברלין. עם עליית היטלר לשלטון, עזב את גרמניה לגנואה שבאיטליה, שם סיים את לימודיו. במהלך לימודיו בגרמניה, היה פעיל מאוד באיגוד הסטודנטים הציוניים K.I.V, התוודע לעשייה ציונית ולמד עברית.

ב-1.5.1936 עלה לארץ והחל את עבודתו כרופא בבי"ח בחיפה (כיום בי"ח רוטשילד) בעזרת קרוב משפחתו, ד"ר פאייזר, מבכירי הכירורגים בארץ ישראל. כעבור זמן לא רב עבר לעבוד בבית החולים הממשלתי-בריטי בבת גלים (כיום בי"ח רמב"ם).

עם הצטרפותו לשורות ה"הגנה", שימש כרופא במחנה העולים בעתלית. טיפל בחולי מגיפת הטיפוס שפרצה במחנה עתלית, עם הגעתם של ניצולי ספינות המעפילים "פטריה" ו"סטרומה" ונדבק אף הוא במחלה הקשה. את תקופת חוליו והזיותיו תעדה ידידתו הציירת.

ב-1943 החל את עבודתו כרופא בכלא לטרון מטעם המנדט הבריטי. כאיש ה"הגנה" במתקן מנדטורי סייע וטיפל באסירי המחתרות הכלואים במקום.

ב-1945, עם קביעת מגוריו בתל אביב, החל לעבוד בבית החולים הממשלתי "ירקון". ומשנת 1946 עבד כרופא במשרד הבריאות המחוזי (ברחוב מוהליבר, ת"א). בתוקף סמכותו כרופא מחוזי מטעם ממשלת הוד מלכותה, התאפשר לו לאשר כניסת ספינות ("פרי-פרטיק") מעפילים ונשק, המוסוות כספינות עמוסות מזון ותרופות, לחופי ארץ ישראל.

ב-7 בספטמבר 1947, נישאו רודי ומינה (שרף) אוורבך.

עם הכרזת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 ופרוץ הקרבות, ניצל את תפקידו כרופא מחוזי למעבר חופשי לאזורי קרב. תפקידו אפשר לו הברחת תרופות וחיסונים ללוחמי ההגנה ביישוב היהודי הנצור בירושלים ומתן סיוע רפואי לשיירות ולנקודות יישוב מבודדות.

ב-17 במאי 1948, שהה במחנה "יונה" (כיום מתחם "הילטון" ת"א), במהלך מתקפה של חיל האוויר המצרי על ת"א, נפצע ונהרג במקום תוך מתן טיפול רפואי תחת אש לפצועי ההפצצה.

נטמן ב-18 במאי 1948 בבית העלמין "נחלת יצחק" שבתל אביב. הותיר אישה ותינוק בן 14 יום.