תפריט נגישות

רס''ן ד''ר שלמה דיוסי צבי-רן ז"ל

שלמה צבי-רן
בן 57 בנפלו
בן אסתר ושמואל
נולד בהונגריה - בודפשט
בי"ח בניסן תרע"א, 16/4/1911
התגייס ב-ספטמבר 1948
שרת בחיל רפואה
נפל בעת מילוי תפקידו
בי"א באלול תשכ"ח, 4/9/1968
מקום נפילה: באר שבע
באזור השפלה הדרומית והנגב
מקום קבורה: באר שבע
חלקה: 1, שורה: 4, קבר: 1.
הותיר: אישה ובת

קורות חיים

בן שמואל ואסתר. נולד ביום י"ח בניסן תרע"א (16.4.1911) בבודפשט, בירת הונגריה.

מנעוריו התבלט בכשרונתיו במדעים המדוייקים- במתימטיקה ובפיסיקה. בבודפשט השתתף בפתרון בעיות מתימטיות שבכתב עת של חוג מדעי. שם סיים את לימודיו ברפואה. אחרי שעבד בבית החולים האוניברסיטאי שבמקום ונבחן, הוענק לו תואר מומחה לרפואה פנימית.אח"כ הוא היה רופא בבית חולים צבאי בהונגריה ושירת כקצין רפואה בצבא ההונגרי. עם תלאות מלחמת העולם השנייה נשלח לחזית ובמרוצת המלחמה נפל בשבי הרוסים. בשביו עבד הרבה ובתנאים קשים מאוד כרופא ראשי במחנה שבויים גדול שבאזור קורסק. השבויים היו גרמנים ביניהם היו גם רופאים גרמנים שבויים ושלמה רופא יהודי היה מפקדם. שלוש שנים מ-1942-1945 היה בשבי ברוסיה. אחרי השחרור חזר לבודפשט וכשנוכח לדעת מה עוללה המלחמה בעיר ומה קרה לאנשים ולמשפחתו החליט לעזוב את הונגריה ןלהגיע לארץ ישראל.

בשנים 1945-1946 היה רופא במחנה פליטים, משארית הפליטה, שבשטח הכיבוש האמריקאי בעיר אנץ באוסטריה; שלמה החליט לעלות לארץ כמעפיל- וכך עשה. עם עלייה ב' יצא למשאת נפשו באנית המעפילים "התקוה" גורש, כמו שאר המעפילים, ע"י הבריטים לקפריסין. בשנים 1948-1946 ניהל את המרפאה במחנה 68. נוסף לעזרה הרפואית השתדל גם לשפר את כלכלתם ואת תנאי חייהם של שוכני מחנות קפריסין עד שיזכו לעלות לארץ. מכתבי תודה והוקרה קבל לפני שזכה לעזוב את קפריסין והם שמורים עם המסמכים שלו.

בפברואר 1948, הגיע שלמה ארצה, כעבור זמן קצר התגייס והתחיל לעבוד כרופא בצה"ל. מומחיותו הוכרה ואושרה ושירותו הרפואי התחיל מספטמבר 1948 במשך עשרים שנות חייו בארץ הקדיש את זמנו ומרצו וידיעותיו לתפקידים בצה"ל אשר מילא בנאמנות ובמסירות עד יומו האחרון..

במסגרת שירותו בצה"ל מילא תפקידים אחראיים שונים. שלמה היה הרופא המחוזי במפקדת מחוז הנגב והגיע לדרגת רב-סרן. במלחמת הקוממיות הגיש עזרה רפואית לפצועים מן המשלטים בסביבות רביבים,שם היה בית חולים שדה במערה. הוא היה רופאם של מגיני תקומה, בארות יצחק, דורות ושובל בנגב הנצור. לא אחת עבר ליל שימורים כשנערכו הפשיטות בפעולות התגמול נגד האויב. בשנת 1950, כשנוסדו היישובים פטיש, מסלול, רנן ומבטחים.הצבא היה אחראי על הטיפול הרפואי בעולים החדשים. במבטחים הוקם חדר חולים לאלה שנזקקו לאישפוז, הצבא דאג לבריאותם של האזרחים. בשנת 1956 נתמנה לתפקיד ממלא מקום קצין רפואה פיקודי במפקדת הדרום ואחראי על פינוי נפגעים במלחמת קדש. בתפקיד זה פעל רבות במשך מערכת סיני ועוד שנים לאחר מכן. משנת 1963 היה יושב ראש הוועדה הרפואית בלשכת הגיוס בדרום. במלחמת ששת הימים עבד במרפאה ובלשכת הגיוס, בועדות רפואיות. מפקדיו ומכיריו המרובים הכירו במידותיו הטובות, הוקירוהו ורכשו כבוד לאישיותו והעריכו את פעלו כרופא מעולה וחבר נאמן. בבאר שבע השתקע ד"ר צבי רן בתום מלחמת הקוממיות והתערה בחיי העיר. בכל ימות השבוע היה תורן קבוע וממסלולו לא סטה; רופא בצ.ה.ל. ביקור בביתו של חייל חולה ותפקידים הקשורים לעבודתו.

נפטר משבץ הלב בשעת מילוי תפקידו בלשכת הגיוס, ביום י"א באלול תשכ"ח (4.9.1968). הניח אישה ובת. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בבאר שבע. ממקומות שונים בארץ ומקרב תושבי עירו חלקו לו כבוד האחרון כי כלם כיבדו והעריכו אותו והתבאבלו על מותו.

כך כתב קצין הרפואה הראשי במכתב תנחומים לאשתו: "מוצא אני לנכון לציין את מסירותו ואת נאמנותו של רב סרן ד"ר צבי- רן במילוי תפקידו כרופא צבאי. יודע אני שהוא הקדיש את רוב זמנו ואת רוב דאגותיו לטיפול בבריאות חיילינו; והאבידה היא להם כלך" לזכרו הוקדש ספר תורה בבית החולים המרכזי - סורוקה-בנגב. בשכונת רמות בבאר-שבע נקרא רחוב על שמו ועל השלט כתוב: רח' ד"ר שלמה צבי-רן.

בניית אתרים: