תפריט נגישות

סמ"ר אסף-יחזקאל טננבאום ז"ל

אסף-יחזקאל טננבאום
בן 21 בנפלו
בן מרים ויונה
נולד ברחובות
בט"ו באב תשל"ב, 26/7/1972
התגורר ברחובות
התגייס ב-מרץ 1991
שרת בחטיבת גולני, חיל רפואה
יחידה: גדוד "ברק" (12)
נפל בפעילות מבצעית
בב' באלול תשנ"ג, 19/8/1993
מקום נפילה: ואדי אל-פארש
באזור לבנון
מקום קבורה: רחובות
חלקה: 03, שורה: 05, קבר: 08.
הותיר: הורים ושני אחיםערן ורועי

קורות חיים

בן מרים ויונה. נולד ביום ט"ו באב התשל"ב (26.7.1972) ברחובות. כאן למד בבית-הספר הממלכתי דתי "תחכמוני", וסיים את לימודיו ב"ישיבת הדרום".

מגיל צעיר היה אסף ילד מקסים, נוח מאוד, מרוצה מכל מה שהיה לו ומכל מה שקיבל. בכל שנות לימודיו היה תלמיד מצטיין ומבריק עם נטייה מיוחדת למקצועות הריאליים. בעל תפיסה מהירה וזיכרון בלתי רגיל. היה גם נוח לבריות ומקובל מאוד ואהוב בין חבריו לספסל הלימודים, וגם בין חבריו בסניף בני עקיבא ברחובות. מתאר חברו, איתי איליה:"שמך שם נרדף לחן, אושר וחדוות חיים. תמימות, יושר והגינות יוצאי דופן וענווה, אספת ערכים אלה בעשרים ואחת שנותיך. גם אדם שלא הכירך לא יכול היה להתעלם מהרוך והביישנות שניצתו בפניך כל עת שחייכת. מדי שישי היינו שורקים לך תחת חלונך בתקווה לראות את דמותך מבעד לחלון, צועק: "אחי, מה שלומך? תעלה".

תחביביו של אסף היו טיולים, וקריאת ספרים. הוא אהב לקרוא הרבה, בתקופות שנחה עליו הרוח "בלע" ספרים במהירות קריאה בלתי רגילה. מוסיף חברו, רואי: "אסף היה צנוע. מעולם לא התפאר ולא התגאה בדבר מה, על אף שהיה לו במה. את אסף לא יכולת למצוא בסכסוך עם מישהו. הוא היה דמות מקובלת על כולם. מעולם לא היה מעורב בכל אותם סכסוכים חסרי משמעות שכולנו היינו חלק מהם. אם יש מישהו שלא "עשה חשבון" -זה אסף. תמיד היה מוכן לתת ובפתיחות כזאת עד שהרגשת אי נעימות מול טוב לבו. אסף, על אף גופו הרחב, היה עדין ביותר. מין שילוב של הפכים. ומה הספיק לרכוש בעשרים ואחת שנותיו? הוא רכש טוב-לב שמעטים זוכים בשלמות כזאת. הוא רכש חברים לרוב. הוא רכש בינה ודעת שלעולם לא נדע את גבולותיהם. הוא רכש יושר לב ותמימות אשר מהם ניתן רק ללמוד. הוא רכש מידות רבות אשר יישארו נעלמות מאתנו אך הן שעשו אותו כל-כך מיוחד." החינוך שקיבל וספג, הן בבית והן בישיבת הדרום, היה ברוח של מה שקרוי דתית לאומית, שילוב של ספרא וסייפא, חינוך דתי עם שילוב מלא במעשה ובנעשה במדינה. כמו כל בוגרי הישיבות התיכוניות עמד עם סיום לימודי התיכון לפני פרשת דרכים. האם ללכת לישיבת הסדר, או להתגייס גיוס רגיל לצה"ל. לאחר תקופת התלבטות קצרה שבמהלכה גם הצטרף זמנית לישיבת ההסדר בימית, החליט להתגייס גיוס רגיל לצבא. בהתאם לחינוך שקיבל ביקש, כמו כל חבריו, ללכת ליחידה קרבית. ההעדפה שלו הייתה "גולני".

בראשית מרץ 1991 גויס אסף לצה"ל, לחטיבת "גולני". כאן עשה את כל תקופת שירותו. לפני גיוסו יכול היה להגיע ליחידות אחרות, הוא קיבל זימונים ל"תלפיות" וליחידות מודיעין שונות, אך לא התייחס אליהם ברצינות. לא רצה להגיע ליחידות כאלו. רק ליחידה קרבית כמו "גולני". במהלך השירות היו לו בעיות רגליים שבעטיין יכול היה, לו רק רצה, לצאת מ"גולני". אך הוא התעקש להישאר חייל לוחם מן השורה. אסף נשלח לקורס חובשים קרביים ולאחר סיום הקורס חזר כמובן "לגולני". הוא צורף כחובש לפלוגה הרובאית, פלוגת החוד של החטיבה. כך מתאר אותו חברו מוטי צולמן: "הם כולם אומרים שדמות הלוחם/זה לא אתה/ הרי אתה כה עדין ונחבא אל הכלים/למרות מראה גופך/אבל אנחנו יודעים שלוחם אתה/לוחם של חירות, אחווה, חופש ואהבה."

עם "גולני" עשה את המסלול הרגיל של אימונים, "מסלול", החזקת קו בלבנון ושירות בשטחים. כך גם הגיע לקו האחרון עבורו. יחידתו החזיקה קו בגזרה המערבית בגבול לבנון. במסגרת פעילות מבצעית יצא אסף במשימת סיור ומארב בתוך שטח רצועת הביטחון. לאחר סיום המארב הלילי נע הכוח לעמדות יום. הכוח עלה על מערכת מטעני חבלה שהוכנה ע"י החיזבאללה. אסף נהרג ועימו עוד שישה חיילים: סגן לוי מישאל אייל, סמ"ר חזן גולן, סמ"ר וידל ארי, סמ"ר אבני אסף, סמ"ר דאלי צחי וסמ"ר זלאיט ניר. אסף נפל ביום חמישי לפנות בוקר ב' באלול התשנ"ג (19.8.1993) והובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי ברחובות. בן עשרים ואחת בנפלו. השאיר אחריו הורים, ושני אחים: ערן ורועי. הוא הועלה לדרגת סמל ראשון לאחר המוות.



במכתב תנחומים למשפחה כתב שר הביטחון דאז, יצחק רבין: "אסף נתן את חייו למען מולדתו. חבר ולוחם יקר, כל עשייתו הייתה מתוך רצון ואמונה בצדקת דרכו. לא פחד ולא נרתע משום משימה. כחובש טיפל בחבריו במסירות ונאמנות. הוא היה בעל חיוך מקסים וחבר אמיתי."

וספד לו מפקד היחידה: "אסף, החובש של הפלוגה. החייל שעזר לכולם. החובש הדוקטור הקטן שלנו. בשקט בשלווה ובחיוך, כך אזכור אותך. קר רוח, אופטימי גם כשקשה. נפלת בהגנה על יישובי הצפון".

בניית אתרים: