תפריט נגישות

סמל יוסף יוסי פכטר ז"ל

יוסף פכטר
בן 20 בנפלו
בן פנינה (פניה) וצבי (הרש)
נולד בגרמניה
בל' בכסלו תש"ט, 1/1/1949
התגורר בבן עמי
התגייס ב-נובמבר 1966
שרת בחטיבת גולני
יחידה: גדוד "הבוקעים הראשון" (51)
נפל בקרב
בג' באייר תשכ"ט, 21/4/1969
במלחמת ההתשה
מקום נפילה: גבול ירדן
באזור בקעת הירדן
מקום קבורה: נהריה
חלקה: 02, שורה: 05, קבר: 01.

קורות חיים

יוסף (יוסי) בן הרש ופניה, מניצולי השואה. נולד ביום ל' בכסלו תש"ט (1.1.1949) בעיר קאסל אשר בגרמניה. כאשר היה יוסף בן שלושה חדשים עלו הוריו לארץ ולאחר שגרו בחיפה וביפו זמן-מה, עברו למושב חצב ליד גדרה, שם התגוררו שמונה שנים ויוסף למד חמש שנים ראשונות בבית-ספר יסודי. שנה אחת לאחר-מכן גרו בנוה שאנן ועברו לבן-עמי, מושב בגליל המערבי. יוסף היה אז בכיתה ז' ואת לימודי בית-הספר היסודי סיים בבית-הספר האיזורי אשר ברגבה. הוא היה חביב מאד על מוריו וחבר נאמן וטוב-לב בתוך חברת התלמידים אשר אהבו אותו. שנתיים בלבד למד בבית-הספר התיכון האיזורי ושנה נוספת למד את מקצוע המסגרות בבית-הספר "עמל" אשר בקרית-חיים. נטייתו למיכניקה ולעבודות-ידיים שונות ניכרה בו עוד מגיל צעיר. הוא היה עוזר לאביו במשק והשפיע על הוריו שלא ימכרו את משקם.

יום-גיוסו הגיע בנובמבר 1966 והוא סופח לחטיבת "גולני". "עקשנות" היתה בו, מין רצון לעשות הכל לפי ראות עיניו. תכונה זו הראתה את אותותיה לאורך כל הדרך - ובייחוד בזמן האחרון מצא את אשר אהב - חיים בצוותא מתוך אחוות-לוחמים, בין חברים שתמיד ניתן לסייע להם, לעזור להם בקריאת עידוד, להשתתף בשמחותיהם וביגונם; זה היה במסגרת הצבאית. בחטיבת "גולני" עברה עליו מלחמת ששת הימים. הוא לחם בשכם, בג'נין וברמת-הגולן.

כתום המלחמה עבר קורס-חובשים ולאחר-מכן שירת במקומות שונים, כגון: כיסופים, ניר-עוז, עמק בית שאן ועוד. כשנה לאחר המלחמה נפצע על-ידי רימון, אושפז בבית-החולים בפוריה וחזר ליחידתו. שבועות מספר לפני שנפל היה לחובש צבאי והיה יוצא לפעולות ולסיורים רבים בקרבת הגבול. הוא עמד לעבור לקורס-קצינים אך בתקרית-גבול, כשסיורו הותקף על-ידי מארב ירדני, נפל; זה היה ביום ג' באייר תשכ"ט (21.4.1969). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה.

מפקד-היחידה, במכתב-תנחומיו להורי יוסי, תיאר את הקרב אשר בו נפל: "יוסי השתתף בסיור לאורך הגבול הירדני באיזור רמת-הגולן, כאשר במפתיע נפתחה אש ממוצב ירדני הסמוך לדרך. כל אנשי-הסיור קפצו מן הזחל"ם ואילו יוסי נשאר בזחל"ם והפעיל את המקלע כשהוא מחפה על חבריו אשר מצאו לעצמם מחסה. תוך כדי כך פגע בו כדור-האויב והוא נפצע קשה. הוא פונה מיד בהליקופטר לבית-החולים אך בדרך מת מפצעיו". והמפקד ממשיך לתאר את דמותו: "בנכם יוסי שירת בגדוד כחובש פלוגתי. בתפקידו זה שימש כדמות מרכזית בפלוגה והיה אהוב על חבריו ומפקדיו. הוא היה אחד מאותם חיילים מועטים אשר מעצבים את אופי היחידה... יוסי היה חובש. תפקידו היה לעזור לחבריו ולהקל על פצעיהם. אולם הוא לא הסתפק בכך והיה שש אלי קרב ומתנדב לכל פעולה. בשעת התקרית, בה נפל, ניסה אחד המפקדים להזיזו מהמקלע ולירות במקומו. אולם הוא לא הסכים. דבריו האחרונים לפני שנפצע היו: 'כשאני מפעיל את המקלע אני מגן על חברי בצורה היעילה ביותר'. אין מלים בפינו לנחמכם".

לאחר נפלו הוציאה משפחתו חוברת לזכרו בשם "יוסי".

בניית אתרים: