תפריט נגישות

סמ"ר איתן-צבי פלונסקי ז"ל

איתן-צבי פלונסקי
בן 21 בנפלו
בן אלכסנדרה ודוד (יורק)
נולד במגידו
בכ' באלול תשי"ב, 10/9/1952
התגייס ב-נובמבר 1971
שרת בחטיבת גולני, חיל רפואה
יחידה: סיירת גולני
נפל בקרב
בכ"ו בתשרי תשל"ד, 22/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: מוצב החרמון
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: קיבוץ מגידו
הותיר: הורים ושתי אחיות
בעל צל"ש הרמטכ"ל

קורות חיים

נולד ביום כ' באלול תשי"ב (10.9.1952) במגידו. הוא למד בגן הילדים ובבית-הספר שבמשק, והמשיך בלימודים על- יסודיים במוסד "שומריה" שבמשמר העמק, במגמה הריאלית-ביולוגית. בקיץ 1971 עמד בהצלחה בבחינות הגמר. איתן נולד פג קטן וחלש. שלושה שבועות נאבק על חייו, אך לבסוף ניצח הרצון לחיות. "פחדתי לרחוץ אותו, גם לחתלו", סיפרה אמו. "כל כך קטן היה, עד שפחדתי פן אזיק לו". ואז היה אביו לוקחו בידיו הבטוחות והאושר היה קורן מפניו. כעבור זמן השיג איתן את כל חבריו. כשהתחיל להתרוצץ בשבילי הקיבוץ, שובב, מנומש, בעל עיניים כחולות, והפליא מכותיו בחבריו הקטנים, ידעו הוריו שאין עוד מקום לדאגה. הוא נתגלה כילד ער ופעלתני, אהב לשחק בכדור, לרוץ, לקפוץ ולאחוז בהגה.

כשהיה בן שבע ואחותו, מירה, בת שלוש, יצאה האם ללמוד בבית-הספר לאחיות שליד בית החולים "השרון", ואביו מילא תפקיד של אב ושל אם גם יחד. היתה זו תקופה קשה לאיתן, האח "הגדול", שהיה אנוס לא פעם לוותר ולהתאים עצמו לאחותו הקטנה, מירה. איתן היה תלמיד חרוץ, שאפתן ונחוש בהחלטתו להיות בין המצטיינים. "בכל משחק רצה לנצח, בלימודים, בספורט ובכל תחום שניראה לו חיוני", סיפרו בני משפחתו. כשהתבגר חלה תמורה באופיו; מילד שובב, וחסר ביטחון, נהפך לנער רציני, יציב, שקול, היודע את כיוון חייו. במוסד "שומריה" במשמר העמק התגלו נטיותיו הריאליסטיות. איתן היה תלמיד מצוין. התעניין בשטחים רבים וידע לנצל כל דקה פנויה. הוא אהב ספורט על כל ענפיו והשתתף בתחרויות רבות. גם שירה קרא. ואהב במיוחד את יצירתו של יהודה עמיחי. כמו כן התעניין בהיסטוריה ובתנ"ך. אהב להקשיב למוסיקה טובה בביצוע טוב. והתלהב לשמע צלילי תזמורתו של לאלו שיפרין וקולה של ג'ודי קולינס. נער חברותי היה, ומילדותו היה פעיל בתנועת "השומר הצעיר". הוא השתתף במסעות ובטיולים, והכיר פינות נסתרות ושבילים חבויים בכל מקום בארץ. לימים הפך מחניך למדריך, ועשה מלאכתו נאמנה. בשלבי הסיום של בית-הספר התיכון, השתתף בקורס לנוער מטעם הטכניון. הוא בחר לכתוב עבודה בפיסיקה על "יסודות תורת הקוונטים". "עבודת הגמר שלו הייתה עבודה לתפארת", העידו מוריו. לפני שגויס עמד בבחינות בגרות חיצוניות וגם עבד ברפת של המשק. בחור חרוץ היה, רציני, נבון וישר. הוא דאג לעתיד הענף וניסה להכניס שכלולים בעבודת הרפתנים.

איתן גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1971 ולאחר הטירונות ביקש להצטרף ליחידה קרבית. הוא עבר מבחני-טיס והחליט להצטרף לחיל האוויר. אך לדאבון-לבו איחר את מועד תחילת הקורס שחל אז בחודש נובמבר. לפיכך הצטרף לסיירת "גולני", השתלם בקורס מ"כים ובקורס חובשים קרביים. "מאז שהלך לצבא, ספרנו בקפידה את הימים מחופשה לחופשה", סיפרה אמו. "כשבא הביתה, הייתה נהרה שורה בכל. איתן שאל על חיי הקיבוץ, דאג לנאווה ולמירה, ביקש לדעת מה התרחש במוסד "שומריה", ורק על עצמו לא הרבה לספר", איתן היה חייל מסור ולימים שימש כמדריך בקורס סיירים ובקורס מ"כים. "כל מה שנטל על עצמו איתן, עשה בלא דופי, בשלמות", סיפרו חבריו ליחידה בהערכה ובאהבה. יום לפני שפרצו הקרבות נקרא איתן בדחיפות לאחד מבסיסי ההדרכה ולמחרת נשלח לחזית הצפון. הוא שירת כחובש קרבי וטיפל בפצועי הקרבות במסירות שאין דומה לה. ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973) נפגע בעת ניסיון לחלץ פצועים, בקרב השני על מוצב החרמון. כשהעניק רב-אלוף מרדכי גור ציון לשבח לאיתן ז"ל, תואר בו מעשה גבורתו כדלהלן: "מששמע איתן שהמ"פ והקשר פצועים, רץ קדימה לטפל בהם, על אף האש החזקה שנתכה על המקום. אחד הלוחמים ניסה לעצור בעדו, בנימוק שאין לו כל סיכוי להגיע למקום בגלל אש האויב, אולם סמ"ר איתן-צבי פלונסקי ז"ל השיב, כי זוהי חובתו לטפל בפצועים, והמשיך לנוע לעברם; כשהתקרב אליהם נפגע בראשו מכדור ונהרג. במעשה זה גילה סמ"ר איתן-צבי פלונסקי ז"ל אומץ לב, דבקות במשימה ואחוות-לוחמים". הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין במגידו. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

בני משפחת פלונסקי, ידידים ורעים במשק מגידו הוציאו לאור חוברת, ובה דברים על דמותו ועל דרכו היחידאית של איתן ז"ל, וגם מכתבים ושירים מפרי עטו;











מסלול ניווט לזכרו - חרמון-גובתה.

בניית אתרים: