תפריט נגישות

סמל גד (גדי) זמטר ז"ל

גד זמטר
בן 20 בנפלו
בן נעמי ונתן (הנס)
נולד בכפר סבא
בי"ג באדר תשי"ג, 28/2/1953
התגייס ב-29.7.1971
שרת בנח''ל, חיל רפואה, חיל השריון
יחידה: נח"ל מוצנח - גד' 50, נח"ל מוצנח - גד' 50
נפל בקרב
בי"ט בתשרי תשל"ד, 15/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: תל קרין
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: פתח תקוה - סגולה
הותיר: הורים ואח

קורות חיים

גד (גדי), בן נעמי ונתן (הנס), נולד ביום י"ג באדר תשי"ג (28.2.1953) בכפר-סבא. הוא למד בבית-הספר היסודי "נווה כיבוש" בפתח-תקוה ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון העירוני על-שם י"ח ברנר בפתח- תקוה. גדי היה תלמיד טוב וממושמע, ואהוב על מוריו ועל חבריו. הוא היה חובב טבע, הרבה לטייל ולסייר ברחבי הארץ, בחפשו נופים חדשים, צמחים ובעלי חיים לא ידועים לו. חבריו מספרים עליו, שאחד מתחביביו היה להגדיר צמחים על-פי מגדיר-צמחים. את זמנו הפנוי הקדיש להאזנה למוסיקה קלסית. הוא נמנה עם חניכי תנועת הנוער העובד והלומד, ויחד עם חבריו לגרעין "ארגוב" ישב בקיבוץ אפיק שברמת הגולן, שם עסק בטיפוח גן הנוי ותקופה מסוימת היה מזכיר המשק וסדרן העבודה. גדי היה בעל חוש הומור משובב, מרבה להתלוצץ ולהתבדח ואוהב לעשות מעשי קונדס. דומה היה כאילו אדיש הוא לכל, וחיוך לגלגני מעט היה תמיד על שפתיו. קומתו הייתה תמירה וכושרו הגופני מעולה. הוא היה חרוץ ושקדן ועשה את מלאכתו באמונה ובקפידה, מתוך ביטחון פנימי ובהחלטיות רבה. מסודר מאוד היה, אהב את הניקיון ואת היופי ודגל בפשטות. הוא לא היה בררן, ושמח תמיד בחלקו; היה טוב לב ורחב-יד, ומוכן תמיד לסייע לזולת. בכל הליכותיו היה אדיב ומנומס, מאיר פנים ונוח לבריות. איש אמת היה בכל מאודו, ישר-דרך ובעל-מצפון. להוריו היה בן מסור ונאמן ורחש להם כבוד רב.

גד גויס לצה"ל בסוף יולי 1971 והתנדב לשרת בחיל הנח"ל המוצנח. לאחר הטירונות השתלם בקורס לחובשים קרביים, בקורס צניחה ובקורס מ"כים. הוא היה חייל אחראי ומסור לתפקידו, ושימש דוגמה לחבריו במזגו הטוב ובסבילותו. מפקדו מעיד עליו, שהיה "צנוע, מחייך תמיד ונכון לכל משימה. אוהב טבע שאינו מחמיץ כל הזדמנות לצפות בנופים חדשים, להתבונן בצמחים או לטפל בבעלי-חיים". בתעודת השחרור, שנתנה לו כאשר עבר לשרת בשל"ת, כתב מפקדו: "גד הוא חייל טוב מאוד, ממושמע, מסודר ומסור מאוד". במלחמת יום-הכיפורים השתתף גד בקרבות הבלימה ברמת הגולן. כאשר פונו כל תושבי היישובים ברמת-הגולן התנדב לשרת כחובש קרבי באחד מגדודי השריון.

ביום י"ט בתשרי תשל"ד (15.10.1973) נפל גד בקרב בתל-קארין. הוא נפגע בשעת חילוץ פצועים ומת מפצעיו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בפתח-תקוה.

השאיר אחריו אב, אם ואח.

לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. הוריו וקיבוץ אפיק הוציאו לאור חוברת לזכרו בשם "כאחד הדשאים, כאחד האדם", ובה דברי חברים על דמותו, זיכרונות, דברי-שיר, מכתבים ותצלומים.

בניית אתרים: