טוראי אלעד מקייטן ז"ל

בדבר חלוקת הארץ לבעליה

הדרכים והבארות ומגרשיהן, במדה שיסכימו עליה בני המושבה בשעה שתעשה החלוקה ע"י אדריכל, קנין הצבור המה, לא ימכרו ולא יגאלו.
חבל אדמה במקום הנועד למקום המושב, בן ששים דונם, אשר נתן ה' ברוידא במתנה לצבור, יוקצה ממנו 10 דונם לשוק; והשאר יחלק למקומות מושב, בן דונם אחד למקום, יהיה לבנין בתי צרכי צבור וגם לממכר לאחדים, ומחירם יהיה קדש לבניני צרכי צבור.
כל שאר הנחלה תחלק לבעליה לאיש איש אחוזתו בגבולות מסוימים, וככה יהיה משפט החלוקה:
דרך המלך, העולה מואדי-חנין לעקרון, עוברת בתוך הנחלה ומחלקתה לשתי חלקות נפרדות: החלקה האחת, לימין הדרך, מדתה 2438 דונם, והחלקה השניה, לשמאל הדרך, מדתה: 8006 דונם (מלבד כרם חנקין 80 דונם) ולפיהן יתחלקו בעלי הנחלה לשתי כתות: הכת האחת, אליה ימנו תשעה אנשים, דונדיקוב, גורודיעסקי, יוסיסוב, רוזנבלום, היילפרין, קליינר, ליבקוביץ, אבולפיה וסוכוולסקי. וסכום 2528 דונם להם. ועל דגל הכתה השניה יתחשבו כל שאר בני הנחלה, אשר סכום 8006 דונמים להם, והתנחלו בני הכת א' בחלקה אשר לימין הדרך, ולקחו להם 2408 דונם ממנה, והיה לעבודה, והתחלקו ביניהם כפי אשר כבר הסכימו, כרשום במפה, אשר הכינו להם, ואת שאר 120 דונם יקחו להם במקום הנועד לבנין, וחלקום ביניהם כסדר האמור למטה.
ולבני הכת השניה יפלו לנחלה סכום 7976 דונם בחלקה, אשר משמאל לדרך, ונתנו בה הכיתה הזאת לשמאים מומחים ואדריכל מומחה לעבור בנחלתם לאורכה ולרוחבה, לתור אותה ולחלקה אח"כ כמשפט. והיה בגשת האדריכל אל המלאכה, והוקצה בראשונה מקום בן שמונה מאות ושמונים דונם והיה למושב העיר, ורשם את סדר הרחובות והשוקים, כפי שדרוש למושבה. והקצה עוד אדמת הטרשים, אשר לא תצלח לזריעה, ותהוה את גבולותיה; והקצה עוד שלושים דונם מהאדמה הבינונית לחלק הר"א אייזנברג, והוציא כל המקומות האלה מחשבון האדמה, וחלק כל שאר האדמה לששים וששה חלקים שוים במדתם, ערכם וטיב אדמתם, והציב את גבולותיהם ויתנו כל החלקים האלה בגורל כפי הטבע, אשר הטביעו בני הכתה הזאת, והתנחלו איש איש על אחוזתו, אשר תפול לו בגורל. ושלשים הדונמים החסרים למספר סכום האדמה, אשר קנו בני הכתה הזאת, תפול להם כגורל בחבל האדמה מימין הדרך, הסמוך לבאר, אשר נועד להיות לגינת-ירק לכל המושבה, איש איש כפי חלקו ינחל נחלה בגינה; ואדמת הטרשים לא תחולק והיתה למחצב אבנים לכל בני המושבה, וככלות האבנים ממנה, קנין הציבור היא, להכתה השניה ותעשה בה כחפצה.
על בעלי הנחלה להשתדל, כי יגמר דבר החלוקה עוד בטרם יחל זמן העבודה בשנת תרנ"א, למען לא תתעכב העבודה בגלל מעשה החלוקה.
אחרי גמר החלוקה ימלאו כל בני הנחלה ידי איש אחד, אשר ישים על לבו לקיים דבר החלוקה בערכאות כמשפט, וינתן לאיש איש שטרי הטאבו על חלקו המסוים, והיו הוצאות קיום החלוקה על כל בני הנחלה, איש כפי חלקו ישא במשאה.