כעיר חוף היטיבה אשקלון להתגונן מפני הכובשים המוסלמים הודות לעזרה שהגישו לה הביזנטיים מהים. לאחר שאשקלון נכבשה על-ידי המוסלמים במאה השביעית, היא עברה עוד פעמים אחדות מיד ליד במהלך הקרבות שהתנהלו בין הביזנטיים למוסלמים.
עם שוך הקרבות החלו המוסלמים לשקם ולבצר את העיר, שנמנתה בין ערי חבל פלסטין, כפי שמעידים המטבעות שנטבעו בה: "עסקלאן פלסטין".
חשיבותה של אשקלון בעיני המוסלמים הייתה, בין השאר, בזכות האתר המפואר, המשהד (מבנה זיכרון), שבו נשמר, על-פי המסורת, ראשו של חוסיין, נכדו של הנביא מוחמד. עם כיבוש העיר על-ידי הצלבנים הועבר הראש למצרים. המוסלמים מאמינים בתפקיד המיוחד השמור לאשקלון בתחיית המתים: 70,000 איש עתידים לקום בה לתחייה.
בתקופת השלטון המוסלמי המשיכה אשקלון לשמש כעיר מסחר תוססת והומה, שבה התבצעו עסקי יבוא ויצוא של תוצרת חקלאית, שסיפק האזור החקלאי הפורה שבקרבת העיר.
מתוך: נפתלי ארבל (עורך), 1990, אשקלון - 4000 ועוד ארבעים שנה, הוצאת העמותה למורשת אשקלון.
יהודה שיף (עורך), 1990, אשקלון, 1990, הוצאת עיריית אשקלון.