אזור בארץ: נגב
תאריך:21.10.1948
יחידות משתתפות: גדוד 54
מקור: אילון אברהם, חטיבת "גבעתי" מול הפולש המצרי, עמוד 550.
ההתקפות האחרונות שלפני ההפוגה - זו שנגד משטרת עיראק-סווידאן וזו שנגד משלטי "דרך-בורמה" הדרום-מערביים - נועדו לצמצם את "כיס פלוג'ה" במערב ולמנוע את נסיגת החטיבה המצרית הרביעית ממנו מערבה.
אולם דוקא ערב התקפות אלה, קיבלה החטיבה הרביעית פקודה לסגת מזרחה "בדרך צדדית".
חשיבות רבה היתה, איפוא, להשתלטות על שיפולי הר-חברון, הן כשלב במגמת ההשתלטות על הר-חברון כולו - שרוח אנשיו התמוטטה כתוצאה ממפלות המצרים ונוצר בו מעין "חלל ריק" - והן כדי לבסס את כיתור ה"כיס" ממזרח.
ביזמת החטיבה, על אף ההפוגה, נעו גדודי החטיבה מזרחה בליל 22/23 באוקטובר.
גדוד "4" יצא מגל-און, כבש את זכרין ולאחר מכן את רענה ואת דיר אד-דובן.
כיבוש מקומות אלה נתן בידי כוחותינו בסיסי-זניקה טובים לפעולות נגד מזלג נתיבי התנועה: בית-ג'וברין-לטרון, עג'ור-חברון.
החטיבה הוציאה פקודת-פעילות גם לליל 23/24 אשר בה נקבע, כי "קיני האויב לשעבר באגף המזרחי מנותקים וכפי הנראה עזובים למחצה" ושעל כן "יש לחסלם ולהתחבר עם חזית ג', ליד בית-נטיף."
שוב יצאו הגדודים לפעולה.
גדוד "2" יצא באוטובוסים דרך ואי-צראר, עבר דרך גזרת חטיבת הראל והגיע בכביש עד זכריה. תושבי המקום יצאו לקראתו כשבידיהם כרוזים של חזית ד' שהבטיחו שלום לאלה שיכנעו מרצונם. המקום נתפש ללא קרב.
דומה היה מסעו של גדוד "4", שהמשיך במסעו דרך דיר אד-דובן וכבש את עג'ור ללא קרב.
לרגל המאורעות הנ"ל פרסם אבא קובנר דף קרבי מיוחד.
גבע. המטה הקרבי - מות לפולשים!
דף קרבי
22/23.10.48
בין שוכה ובין עזקה באפם דומים:
מסע גבעתי בשדות דוד
אחד מרגעי הלחימה הנעלים ביותר - שעה שהבריגדה שלך שולחת זרוע קרבית מעבר לקו האויב ומאחדת עצמה עם בריגדה-רעותה לאגד-חזיתי בלתי-מנוצח.
זכינו לכך, בימים ספורים וגדולים אלה פעמיים:
זה רק יומיים שכוחותינו התאחדו עם כוחות הנגב הדרומי, וליל חוליקאת סוכך עליהם, והנה פנתה החטיבה בשתים זרועות דרום-מזרחה וצפון-מזרחה ותחפון אל מרחב-ישראל ביממה אחת את קידנה ורענה וזיכרין ועג'ור;
את משלטי לכיש, דרומה מאל-קוביבה; ואת זכירה, בין בית-נטיף ובית-ג'מאל מזרחה, על כביש באב-אל-ואד - בית-ג'וברין - חברון - הצופה פני עמק האלה, בין עזקה ושוכה, שם כרע גלית.
עם מסע זה התאחדו כוחותינו עם כוחות חזית המרכז, ומשלטי לכיש הדקו מגע עם כוחות הנגב הדרום-מזרחי.
אמש עוד היה האגף המזרחי של חזית הדרום פרוץ לאויב - היום: חגורת בטחון קמה לו, איתנה ושלמה מהר-טוב וצפונה מזה ועד לכיש וערבות הנגב.
תנו לנו לסיים המלאכה!
הפסקת-אש כפו עלינו:
לעמוד דלים, ומבודדים. מעטים מול גל עכור של אויבים ולראות את קלגסי הפולשים עולים לדרוס את בתינו - ולזכות לנס העמידה-הגדולה. להתמודד ימים ושבועות וחודשים בהתמודדות דמים ולגבור עליהם, לאגור כוח חופן אחר חופן - למען יום-הגמול הגדול, לקוות לו, לייחל לבואו -
וכשבא: ועיקרו של צבא הפולשים המצרי נתון בכיתור כשהוא מפרפר תחת עניבות החנק הניתלות על צואר - ומנסה לקפל, לקפל אגפיו ולסגת - ואנחנו כל תפילות לילותינו האדומים מתרפקות על לבנו: קרב הרדיפה מגיע! קרב הרדיפה מגיע!
ואז דוקא אז: הפסקנו אש, אשר כפו על מדינת ישראל - היש מעלה גבוהה בצביעות - מנבלה?!
הן לא אנחנו התחלנו. הן אנחנו רק לסיים רוצים. רק לסיים - ונסיים!
- כל עוד ניצנים בידם, כל עוד יד-מרדכי וכפר-הדרום בידם - נסיים!
- כל עוד רגל פולש אחת חיה על אדמת ישראל - נסיים!
הם - לא ירצו לגווע בכיתור. הם יהיו נאלצים לנסות לפרוץ מתוך הכיתור - לא תיכון "הפסקת-האש" הזו. היא עוד תתפרע.
לוחמים, משחררי הנגב, נכון לקרב - הסוף-פסוק - כי ארדוף אויבי.
אזור בארץ: נגב
תאריך:21.10.1948
יחידות משתתפות: גדוד 54
מקור: אילון אברהם, חטיבת "גבעתי" מול הפולש המצרי, עמוד 550.