סמ"ר צחי קרייפס ז"ל

13.8.06
משפחת קרייפס, חברים, חיילים
אתמול בשעה 11:00 בצהריים הטלפון שלי צלצל. בד"כ הטלפונים שאני מקבל בשעות האלה הם מהחמ"ל - להרגיע אותי ולומר שהכל בסדר שם עם החבר'ה בפנים.
אבל הפעם זאת היתה בשורת איוב, שכל כך חששתי מבואה. אמרו לי שיש פצועים לפלוגה ולהגיע כמה שיותר מהר לרמב"ם.
באותו רגע הרגשתי שאני כמעט מתפוצץ מקצב פעימות הלב, שדפק כל כך חזק, ורק מתפלל שכולם בסדר.
בדרך לבית החולים כבר בישרו לנו שצחי לא שרד. תחושה נוראית.
לשמחתי הספקתי להכיר במקצת את צחי, אבל לצערי זה היה קצת, קצת מדי.
אבל מבלי להכיר אותו יותר מדי - מספיקה פגישה אחת עם בן-אדם כמו צחי בשביל להבין איזה סוג אנשים הוא - מסוג האנשים השקטים והצנועים, שיעשו הכל בצורה הכי טובה ומקצועית שיש. ושוב, הכל בצניעות, עם טוב לב שמכסה על כולם.
בדיוק שלשום דברתי עם ידלין, המפק"צ של צחי מהמסלול. ידלין סיפר לי איזה חובש מצוין ומקצועי צחי, ושהוא אחד החיילים הכי טובים בצוות.
אני יודע שתמיד אומרים את זה על אנשים כשהם הולכים, אבל באמת ומכל הלב - צחי היה אישיות מדהימה, חבר ואיש צוות.
בשם ברק - מפקד הפלוגה, אודי הסמ"פ ובשם כל החבר'ה שלנו שם בפנים - אנחנו שולחים חיבוקים ואהבה ענקית ועוטפת למשפחת קרייפס.
שלא תדעו עוד צער.

אוהבים אתכם מכל הלב
משפחת הפלס"ר