סמ"ר צחי קרייפס ז"ל

משפחת קרייפס,
יום קשה וכואב לחטיבת הנח"ל, לעם ישראל ולכם המשפחה.
במהלך החודש האחרון גדס"ר נח"ל נלחם בעומק דרום לבנון אל מול מחבלי החיזבאללה, כשאת הלחימה מובילה הסיירת בה היית לוחם, וכל זאת תוך כדי הישגים רבים. בערב יום ו' האחרון הגדס"ר קיבל משימה נוספת בלבנון בעיירה פרון. הכוח נשלח לעומק השטח, לאזור ממנו משגרים חוליות האויב קטיושות לעבר ישובי הצפון. במהלך הלחימה ספג המבנה בו שהית אש וטילי נ"ט, ואתה צחי נפגעת. חבריך לפלגה, תחת אש כבדה, חילצו אותך ואת הפצועים הנוספים במהירות למסוק, אך אתה לא החזקת מעמד. אתה צחי, וחבריך, הפגנתם אומץ לב ורעות אמיתית תחת אש קשה.
צחי, גדלת בבית שחינך לציונות, לערכים ולתרומה למדינת ישראל. מהוריך שמעתי שכינוי החיבה שהודבק לך היה "חמד", ולא בכדי. עזרת לכל אחד שיכולת, אם זה בקיבוץ ואם זה לארח חיילים בודדים מהפלוגה והגדוד בארוחות ערב בביתך.
התגייסת לגדס"ר בנובמבר 2004, יצאת לקורס חובשים והגעת לצוות במרץ 2005. חבריך לפלגה מספרים עליך שהיית אחד החובשים המצטיינים והמובילים. רציני, מקצועי ו"מורעל" - מהמובילים בצוות, שעובד קשה ומשקיע, וכל זאת עם חיוך תמידי על פניך.
משפחת קרייפס, רות, ג'יי והאחיות שרי ורומי, האובדן גדול מנשוא והמילים עקרות מלהביע את הכאב בעת הזו. הנכם חלק בלתי נפרד ממשפחת חטיבת הנח"ל והגדס"ר. נחבק, נתמוך ונעזור בכל אשר תרצו.
צחי, בגדוד הכירו אותך כחבר אמיתי, חייכן, נכון תמיד לסייע לכל מי שצריך, וכך נזכור אותך כולנו.
היה שלום חבר ולוחם.
בשם חטיבת הנח"ל והגדס"ר אני מצדיע לך בגאווה והערכה ונפרד ממך לשלום.

יהי זכרך ברוך