סרן ד"ר איגור רוטשטיין ז"ל

הספד סא"ל ד"ר בנימין זאב סנדר



את איגור פגשתי לראשונה במאי 2003, עת ששימשתי כמ"מ קצין הרפואה האוגדתי בגזרת עזה.
באותה עת (כשנה ומחצה טרם ההנתקות) התנהלה לחימה עזה באזור, במסגרתה קיים צה"ל פעילות יזומה בהיקף רחב כנגד מחבלי החמאס וועדות ההתנגדות. עקב שיעור הנפגעים הגבוה והקושי בפינוי הנפגעים במהלך הלחימה האינטנסיבית במחנות הפליטים הצפופים על סמטאותיהם הפתלתלות נוצר צורך להצמיד רופא (או פרמדיק) לכל כוח קטן שפעל , המנותק משאר הכוחות. דבר זה יצר עומס רב על כלל הרופאים והפרמדיקים בגזרה, אשר אף עמדו חייהם בסכנה עת שלחמו כתף אל כתף עם הלוחמים.
איגור, יליד ברית המועצות, אשר עלה ארצה ב - 1997 , התעקש להמשיך ביחידה קרבית ובאזור הלחימה, על אף שיכול היה לשרת ביחידה עורפית יותר, נהג להתנדב לצאת למבצעים קשים ומסוכנים וזאת מתוך הרצון להגיש סיוע מיידי ואיכותי לכל נפגע, סמוך ככל האפשר לרגע ומקום הפציעה.
באחד ממבצעים אלו נפגע הנגמ"ש בו נסע איגור ממטען ורק בנס ניצלו חייו. תחת אש קפץ ודילג עם הצוות הרפואי לנגמ"ש אחר והמשיך להתקדם עם הכח. בהמשך טיפל בפצוע קשה ופינה אותו תחת אש עד למפגש עם המסוק, אשר חילץ הפצוע לביה"ח. התחקיר שבוצע לאחר מכן הצביע על כך שפעולה מהירה ואמיצה זו הביאה להצלת חיי הפצוע.
לאחר סיום תפקידו בגזרת עזה החל איגור התמחות באורטופדיה בבי"ח פוריה. כאשר שמע על תחילת הלחימה בלבנון לפני כחודש התעקש איגור להתנדב להכנס עם הכוחות שנכנסו ללבנון בתגובה לחטיפת חיילי צה"ל וירי הרקטות ע"י החיזבאללה.
בלילה שבין ה - 3-4.8.06 נהרג איגור מירי טיל נ"ט לעבר כח גולני שלחם באזור הכפר מרכבה. במהלך היכרותנו התרשמתי עמוקות מאישיותו של איגור, חתירתו למגע בכל תנאי, כולל תחת אש ומסירותו לפצועים.
בעידן בו אנו חיים, של העצמת הפרט ומיקוד הקשב במימוש האישי, אין זה מובן מאליו בעיניי כי רופא שעבר את גיל 30 יעלה לארץ, יתערה במהירות בחברה הישראלית ויילחם פשוטו כמשמעו, על הזכות לשרת את ארצו ואת עמו. אין לי ספק כי רק בזכותו של איגור ושל אחרים שכמותו נשמרות קוממיותו ועצמאותו של עם ישראל במולדתוהמוקפת אויבים.
יהי זכרו ברוך!