סרן ד"ר איגור רוטשטיין ז"ל

קורות חיים

ד"ר איגור רוטשטיין, נולד ביום שישי, כ' באלול תשל"א (10.9.1971) בעיר טומסק שברוסיה, לאביו ולדימיר - פרופסור מרצה לפיזיקה ואמו לריסה - רופאה. את לימודיו החל בשנת 1977 ובשנת 1987 סיים את בית הספר התיכון מס' 34 בעיר.

בילדותו היה ילד חיוני, חברתי ומעניין. קרא הרבה ספרים על בעלי חיים, הרפתקאות ופנטסטיקה. בהדרגה הפכה הסקרנות הזו לרצון להיות רופא. הוא היה אוהב חיים היה מושך אליו אנשים כמו מגנט. תמיד היו בסביבתו הרבה אנשים וחברים.

לקראת סיום בית הספר התיכון התקבל איגור לבית הספר מדיקו-ביולוגי לצורך הכנה לקבלה לאוניברסיטה לרופאה. במקביל החל לעבוד כסניטר בבית החולים לטראומה. קרוב לודאי שרצונו להיות רופא הגיע מאמו. בביתו היו הרבה ספרי רפואה ובגיל ההתבגרות הוא קרא בספרים אלו. כאשר אמו היתה כוננית וקראו לה לבית החולים באמצע הלילה, היה איגור מלווה אותה.

בשנת 1988 נתקבל איגור לאוניברסיטה לרפואה בעיר טומסק, למד טוב והיה מעורב בעבודות מחקר. בזמנו הפנוי היה בבית החולים. הוא חלם להיות רופא כירורג - והצליח להגשים את חלומו.

ב-1995 סיים איגור את לימודיו באוניברסיטה.

בשנת 1997 עלה איגור לארץ ביחד עם אשתו אלונה ובנו לב - שהיה בשנת חייו הראשונה. הקליטה היתה קשה, הם גרו בקיבוץ "גשר", אחר כך עברו למרכז קליטה בקרית ים. איגור התחיל לימודים באולפן לרפואה ובסיומו התקבל להמשך לימודים בקורס לרפואה בבית החולים רמב"ם. בסיום הקורס התקבל לעבודה, על תקן קרן קליטה, במחלקת אורטופדיה. כשהסתיימה המילגה ביקש להתגייס לצה"ל.

איגור עבר קורס קציני רפואה, קיבל דרגת סרן וביקש להתגייס לגדוד קרבי. בין השנים 2000-2002 שירת כרופא גדודי בחיל ההנדסה, גדוד להב. ב 2002 שירת כרופא במפקדת אוגדת עזה, בתקופה זו השתתף במבצעים רבים והיה מחלק את זמנו בין הגדודים של חטיבות הנח"ל, גבעתי, צנחנים וגולני. הוא היה משרה אווירה טובה על החיילים בשטח והחיילים בטחו בו ואהבו אותו ותמיד היו מרוצים לדעת שהוא הרופא שמצטרף אליהם למבצע.

בשנת 2005 סיים איגור את שירותו הצבאי והתקבל להתמחות בבית החולים "קפלן" במחלקת אורטופדיה. בסוף השנה עבר למחלקה האורטופדית-כירורגית בבית החולים "פוריה", שם עבד כרופא תורן חוץ ובמקביל התנדב במחלקה.

"את נאמנותו ואהבתו למקצוע לא היה ניתן לפספס. מייד זיהינו שמדובר ברופא רציני שרוצה לעבוד ולהתקדם", סיפר ד"ר מאג'ד גנאים, חברו ומנהל מחלקתו של ד"ר רוטשטיין. "הוא היה כל כך רציני שתוך זמן קצר נתנו לו תקן מלא". גם החולים המטופלים על ידי ד"ר רוטשטיין התקשו לעכל את מותו של איגור. "הוא היה רופא מאוד נחמד, היה לו קשר מיוחד עם כל החולים, כולם ביקשו שיטפל בהם", כך הם מספרים. כל כך מסור היה לעבודתו ולמטופליו ששכר דירה במושב נווה עובד, שבסמוך לבית החולים בו עבד.

כשהחלה הלחימה כנגד החיזבאללה בשטחי לבנון, רצה איגור להתנדב לשירות המילואים כרופא קרבי ולהיכנס לשטחי האש ולמבצעים יחד עם הלוחמים בשטח. על כן התעקש לקבל צו 8, לא עבר זמן רב ואיגור אכן השיג את מבוקשו. הוא צורף לגדוד של חטיבת "גולני".

בליל ה-3/4 באוגוסט, ט' באב, סמוך לשעה 1:00, יצא איגור למבצע בכפר מרכבה שבגזרה המזרחית בדרום לבנון, יחד עם כוח קרב של חטיבת גולני. הכוח נכנס לבית בכפר על מנת לטהרו ממחבלים ולעבר הכוח נורו מספר טילי נ"ט. במקום התפתח חילופי אש בין כוחות צה"ל למחבלים. ד"ר איגור רוטשטיין קיבל קריאה על חייל שנפגע ומיד רץ לעזור. תוך כדי טיפול בחייל הפצוע נפגע מירי המחבלים ונהרג.

להלווייתו של איגור שנערכה ביום ראשון, הגיעו המוני אנשים שבאו לחלוק לו כבוד אחרון. בנו, לב, בן ה-10 ספד לו: "היית אבא נהדר, חבל לי שאתה מת בצבא", אמר בקול רועד. "אני חושב שאיפשהו הנשמה שלך פה ובצפון".

קצין הרפואה האוגדתי הוסיף מעל קיברו: "איגור, הלכת מוקדם מדי, אנחנו כבר מרגישים בחסרונך. יזכרו אותך כחייל אמיץ וצנוע וכרופא מקצועי, כולם תמיד שמחו שאתה מצטרף אליהם".

איגור השאיר אחריו את לב - ילדו בן ה-10, הורים - ולדימיר ולריסה, אחות - ילנה ואת גרושתו, אשר מתגוררת בחולון, עמה חי לב בנו.

יהי זכרו ברוך.