באמצע התמוז
כתבה נעמי שמר והוספתי אני -
עצוב למות באמצע התמוז
דגלי הקיץ נישאים אל על
בראש התורן תור הומה ולא יחבל
ועל קיצך ועל קצירך יותם נפל.
עצוב למות באמצע התמוז
דווקא כשהאפרסקים בשפע
וכל הפרי דווקא דוחק בסל
ועל קיצך ועל קצירך יותם נפל.
עצוב למות באמצע התמוז
אבל באמצע התמוז אמות
אל בוסתני הפרי שהתייתמו
ועל קיצך ועל קצירך, יותם נפל.
תחילה, מתקבלת הידיעה.
לאחר מכן אתה שולח הודעה למי שאתה יודע שמשרת בגיזרה.
אלו שלא שולחים תשובה מיידית, ייקבלו שיחה.
אתה שואל אם הכל בסדר ומיד מתעניין במצב הנפגעים ומה הוא עשה, כיצד טיפל ומי פינה.
רק בשיגרה, מתוך דאגה והרבה כוונה אתה רוצה לדעת האם חברך טיפל בזירה.
וכמעט בלי להעלות על הדעת מחשבות, אתה יודע שהצד השני יענה לך, כי אצלו תמיד בסדר.
ולפני שתי יממות, כמו בשגרה, תחילה הגיעה הידיעה, ואח"כ השמועה ואז הבשורה הנוראה.
ולא הייתה עוד השיגרה כהרגלה ולא שאלנו שאלות ולא בררנו או רצינו תשובות כי אי אפשר להאמין שאנחנו מובילים אותך בדרכך האחרונה.
יותם,
יצאת לקרב להיות עם חברך ליחידה ולשמש כחומת מגן, כעוגן לפציעותיהם ומרפא למכאובם. יצאת לקרב עם חברך כדי להגן על תושבי ואזרחי המדינה הזו, הרואים בכם, בנו - את בטחונם. יצאת לקרב עם חברך והקרב הפך להיות הקרב על חייך.
בשנים האחרונות, עת גיוסך לצבא, החלטת יותם, ללכת בדרך המאתגרת, הצופנת קשיים אך המספקת יותר מכל, והיא - דרך הצלת החיים.
פעמים מספר, בשיחות מאוחרות היית נותן בי את משנתך כי אין מופלא מגופינו, שהרי, זו מכונה רבת פעלים ומלאת רגשות, שאוהבת ועצובה, שכועסת וששמחה. ואין יפה ומאתגר, כך אמרת, להיות המטפל במערכת המופלאה.
אהבתך למקצוע וחתירתך למצויינות ליוו אותך לאורך הקורס ובמהלך התפקיד, לא חדלת לרגע לשאול ולחקור ולתהות מדוע ואיך.
וברגע שהרגשת כי הגיע הרגע הנכון לקבל את המושכות ולצאת למשימה, הוכחת מסירות וקשר אנושי לכל חולה ופצוע שעבר תחת ידיך.
ואנחנו, ראינו וידענו כי הבחירה שלך להיות פאראמדיק הייתה הצלחה נעלה.
וכאן, בחלקת עפר בין שדה ועמק, אנחנו מתגעגעים אליך יותם.
לצחוק שלא מש מפניך, לנמשים הפזורים על לחייך, לדיבור ולקול, לחדות המחשבה ולאמרתך הברורה. והגעגוע והרגש אליך מציפים בעיניים דומעות את חלקת האלוהים במקום מנוחתך האחרונה.
עכשיו, כשאתה עטוף בטלית משי ודגל המדינה לגופך, אנו פונים אליך בשם הפצועים והחולים שטיפלת בהם והצלת חייהם.
בשם חובשים ורופאים, בשם המפקדים והחברים ומבקשים שתהיה לנו כמלאך השומר עלינו ושומע את תפילתנו -
שהימים שעוד נכונו לנו, שיהיו נכונים, שיהיו רחומים, שיהיו מעלינו, כמו כפות תמרים.
נזכור אותך לעולמים
יוני כהן
סמל הקורס
אהב והעריך את יותם