אלבום תמונות
גוסטבו ידידי הטוב
מי היה מאמין שנמצא את עצמנו עומדים על שפת קבר שזה עתה נכרה לך ונספיד אותך.
המילים נשמעות בנאליות ואין לי ספק שלוא היית אתנו בסיטואציה הזו, היה חיוך סרקסטי דק מעטר את פניך וגם זאת רק בהנחה שהיית מסכים להיות נוכח כאן, היית מגיע בזמן בלי להתבלבל בדרך ובלי "לדפוק" את האוטו.
רגינה, פרננדו, מרסלו ושאר המשפחה והחברים, לא אפתיע אתכם ולבטח לא אחדש לכם, כשאספר לכם שהמילים הבנאליות הן אמת לאמיתה.
גוסטבו היה באמת אהוב - לא רק ע"י האנשים שעבדו עימו אלא גם ע"י סתם מכרים בשבילי האוגדה ובמחנה.
רגישותו והאמפתיה שלו לחלשים שבינינו, למטופלים, למכרים ולחברים היו סימן היכר בולט באישיותו.
אבדנו כולנו - ובמיוחד אתם - איש נפלא, אדם חסר פניות, רגיש ומצחיק שיחסר מאוד.
לך לשלום