אלבום תמונות
טסנו מאזור בלחה בהליקופטרים ונחתנו בפאיד, בלילה. למחרת בבוקר התארגנו והשתלטנו על טופזים. אני זוכר את הנגמ"ש שלנו מתקרב לנגמ"ש של יוסי יפה ושם היה גם דודיק. שמעתי את יוסי יפה (שהיה המג"ד) מבקש מקרן (שהיה המח"ט) לא להיכנס לעיר כי יש בעיה להיכנס עם טופזים לעיר מבוצרת. בכל אופן קיבלנו פקודה להיכנס, והטופז שלנו היה הראשון בשיירה, וכך נכנסנו במהירות גדולה לעיר ומיד נפתחה עלינו אש תופת כשאנחנו חשופים לירי, בצורה מאוד מסיבית.
אני ויגאל היינו באותו טופז כי תמיד דאגנו שנהיה ביחד בכל מקום.
באיזה שהוא שלב יגאל קיבל כדור בראש וצנח ברווח שביני לבין אילן רהט.
מיד ראינו שהוא נהרג במקום, אני לא אתאר את התיאור שראיתי כי זה תאור מאוד קשה. אנחנו המשכנו. ושם נפרדנו בתוך הנגמ"ש.
התקופה שלאחר מכן היתה קשה מאוד.
הזיכרונות הם דברים מאוד עמוקים וכואבים אבל המבט חייב להיות קדימה.
המ"פ (דודיק) היה למוד מלחמות וידע לבחון דברים לגופם. ואני זוכר את ההערכות המאוד גדולות שהיו לו לגבי יגאל. היכן שהיו צריכים לפתור בעיה קונקרטית יגאל היה נקרא לעזור. את היחס הזה הוא קיבל מכולם.
יגאל תמיד ישאר צעיר וזה היתרון של המתים על החיים.
ככה תמיד אזכרהו: בתור על הכיפק לוחם אמיץ וחבר טוב.
קשה לפעמים לספר על חברים טובים דברים טובים, אבל אצל יגאל אין דבר שלא היה טוב.