כתב עליו אחד ממוריו: "עזרא חש תמיד לעזרתם של החלשים, ניסה לעזור להם ולעודדם מבחינה מוראלית. זוכר אני את חיוכו המלבב, חיוך שלא מש מפיו". מורה אחר מציין כי עזרא "הצטיין בהתנהגותו הטובה וביראת השמיים, שהייתה נסוכה על פניו... היה בין הראשונים לבוא בבוקר לתפילה בבית-הספר, וישב תמיד בספסל הראשון".