דורון נולד בתל אביב ב-21.6.53, למשפחה שאבות אבותיו היו רבנים ובד בבד חובבי ציון. אחד מאבותיו, הרב משה שמואל שדה לבן אמר שאין תקומה לישראל אלא בארץ ישראל המובטחת לאבות. בנו של הנ"ל הרב גרשון יואל שדה לבן חינך את בניו ברוח התורה והמסורת אולם לא מנע את רוחות הזמן שיחדרו לביתו. הוא תמך בציונות וביתו שימש כמועדון הנוער הציוני. ואמנם מירב מילדיו ובהם סבו וסבתו של דורון היו בני העליות הראשונות. ואמנם גם בדורון נספגה רוח המסורת עם דרך ארץ וציונות (לא כפרזה).1956-1958 - גנון וגן חובה.1959-1967 - למד וסיים את בית הספר הממלכתי תל-חי בת"א (מחזור כ"ט).1966 - חגג את בר-מצוותו ובין ברכותיו שנתברך היתה זו של מורה ההוראה שלו ד.ל. גרנובסקי ז"ל: "הרי דרך החיים לפניך, חיים של תפקידים ומעשים ועליך לדעת אותם ולבחון אותם היטב כדי ללכת בהם בביטחון ולהצליח.
משנה ביטחון יוסיף לך ספר הספרים. על ידו תשתזר ותתרקם במסכת הנפלאה של חיי הנצח של עמנו רב התלאות ועתיר הפלאות וזכית גם אתה לתרום חלקך במשימת הדורות ההולכת ומתגשמת בתקופתנו: גאולת העם ותחייתו בארץ.
עלה והצלח והייה לברכה ולתפארת למשפחה ולכל מכיריך - מברכיך, מתוך חיים של ברכה ואושר לאורך ימיך". - בדיעבד ברכה זו תאמה את אופיו ומעשיו.1968-1971 - למד וסיים את ביה"ס החקלאי בפרדס חנה (מחזור ל"ג).
אוגוסט 1971 - גיוס לצה"ל (טירונות שריון - רפיח). וכאן יש לציין את בחירתו לשרת באחד החילות הקרביים ובקו הראשון, על אף שכבן יחיד יכול היה למלא תפקידו בעורף.
סוף שנת 1971 - מסיים את ביה"ס לשריון במקצוע התותחנות (מחזור נובמבר).
בתחילת 1972 - קורס מפקדי טנקים (מחזור נ"ג) לאחר מכן אימוני צמ"פ (צוות, מחלקה, פלוגה) מסיים כחניך מצטיין.
יולי 1972- פברואר 1973 - הוא חונך את ביה"ס לקצינים.21 לבפרואר 1973 - מתמנה לסג"מ. בד בבד הוא מגיש עבודת גמר שנושאה: "מגמות בפיתוח רק"מ" (45 עמודי פוליו). וסגן עמית לבבי ז"ל מדריכו ציין: "דורון! עבודתך מקיפה וטובה. חבל רק שלא הוספת השגות משלך בנושא, יכולה להחשב כנכס.1972-1973 - שרות ברמת הגולן כמפקד מחלקת טנקים בגדוד סער, חטיבת ברק 188.6 באוקטובר 1973 - מקבל את דרגת הסגן, כסגן מפקד פלוגת טנקים.
אוקטובר 1973 - מלחמת יום הכיפורים - לחימה כותשת ואכזרית כאשר אנשים וכלי המלחמה נפגעים ומחליפים צוותים וטנקים עד לבלימת הסורים. וביום החמישי ללחימה פורצים את הקו הסגול (הקו לפני פרוץ המלחמה) לעבר השטח הסורי. עם תחילתה של הפריצה נפצע דורון במרפק ידו מרסיס ופונה לביה"ח בצפת ונותח.
סוף 1973-תחילת 1974 - אישפוז והחלמה.
תוך כדי החלמתו השתתף בכנס בוגרים בביה"ס החקלאי בפרדס חנה העלה דברים מקורות המלחמה והשגותיה ובמכתב הוקרה אליו ממנהל ביה"ס ד"ר ח. קלמר נכתב: "לסגן דורון שדה לבן. האם יש צורך שאסביר לך אני, עד כמה היו חשובים דבריך? האם לא ראית במו עיניך כצד שתו בצמא כל מילה שאמרת? חשוב היה שבאת, מסרת דברים שיש להם השפעה חינוכית רבה והפכת שותף לנו. אנא המשך להיות נחמד וחיובי כפי שהיית תמיד ותודת כולנו נתונה לך ותמשיך להמצא בקשר איתנו".
עם אישפוזו ולאחר מכן הצורך בהחלמה וטיפולים עוזב דורון את יחידתוו. ממפקד היחידה הוא מקבל תעודת הערכה: "קבל בעזבך את היחידה את הערכתי על השתתפותך בקרבות הבלימה והפריצה נוכח האויב הסורי האכזר. בשמי ובשם חבריך לנשק הנני מאחל לך הצלחה בדרכך - אוקטובר 1973".
כשהחלים, על אף מוגבלות קלה בידו הפגועה חזר לשרת בחטיבת ברק ובגדודו, שהיה פרוס במובלעת הסורית, כאשר עד להשגת ההסכמים להפסקת אש, התחוללה מלחמת התשה, וזאת עד תום שרותו בפברואר 1975. בתעודת השיחרור הוערך כקצין מסור, אחראי, מהימן, בעל יוזמה.1976 - יוצא ללימודי הרפואה הוטרינרית במילאנו - איטליה.1/1/78 - נישא לאלה שמצטרפת אליו לאיטליה. תוך שנות לימודיו שם, עוסקים דורון ואלה בעבודה ביטחונית ובטיולים ברחבי אירופה.
אוגוסט 1983 - דורון מסיים את לימודי הרפואה וחוזרים לארץ.13/11/83 - הוא מקבל את רשיונו לעסוק במיקצוע הרפואה הוטרינרית.1984 - מתגייס חזרה לצבא הקבע ומקבל דרגת סרן. עובר קורס קציני בריאות הצבא (מחזור ינואר 1984) ומשרת בחיל הרפואה.
דצמבר 1984 - מתגלה מחלתו. אושפז, נותח, החלים, חזר ליחידה לעבודתו 1986-1985 ותוך כך, עבר סדרות של טיפולים. וכשם שהתמודד ונאבק במאורעות החיים, כפל כפליים היה אביר עם מחלתו, אך לא גבר עליה.
ביום 20/6/1986 הוכרע והוא בן שלושים ושלוש. ב-6 ליולי 1986 כותב עליו מפקדו ד"ר הספל יעקב "דורון החל דרכו בצבא כאיש שריון ונקלע למלחמת יום הכיפורים כאשר הוא משמש כמפקד מחלקת טנקים. השתתף בגבורה בקרבות ברמת הגולן, במסגרת החטיבה שבלמה את הפולש הסורי בגופה ועל גופתה, חטיבה 188.
אמנם נפצע, אך היה בין הניצולים הלא רבים מאותו קרב עקוב מדם. אהבתו לחי, הביאתו ללמודי הרפואה הוטרינרית אך בסיימו את חוק לימודיו ולאחר לבטים לא מעטים החליט לשוב לשרות הציבור התגייס לשרות הקבע בצה"ל ועסק בבריאות הצבא.
במקצועו ובתפקידו ביחידה פיקודית חר"פ 542, קיווה להביא לביטוי את תכונותיו - אוהב אדם וחי, אופטימיסט חסר תקנה, חביב ונעים הליכות. יחד עם זאת וללא כל סתירה בין הדברים, כמפקד מחלקת בריאות הצבא ביחידה, התגלה כקפדן ודקדקן, בקטן כבגדול וגילה דבקות ועקשנות במילוי משימותיו.
תוך תקופה קצרה, התחבב על כל הסובבים אותו ורכש ידידים רבים. דורון הספיק לתפקד באורח מלא במשך תקופה קצרה בלבד, לא היה ספק בלב כולנו, כי גדולות ונצורות נכונו לו. התדהמה עת התגלתה מחלתו הייתה קשה ובמשך תקופה ארוכה קיוינו כי יוכל לה ולא".
נזכור את דורון באהבה ובגאווה וכפי שהכרנוהו, אף שלא התבטא, ציווה לנו את המשך העשייה ההתפתחות והחיים.
יהי זכרו ברוך