רב"ט אורי לבוביץ ז"ל

אלבום תמונות

ב- 11 באפריל 1948, בעיצומו של קרב משמר העמק, שיגר קאוקג'י מברק אל מפקד הגדוד הדרוזי שינה בשפרעם וביקשו לפעול, להקלת הלחץ מעל "חיל הירמוך". גדוד זה הגיע לארץ בסוף מארס והופקד על מחוז חיפה, מקום מפקדתו נקבע בשפרעם. יצחק כתר, מפקד האזור דיווח לחבריו ברמת-יוחנן על ריכוז הכנופיות ובעיקר על הכוחות הדרוזים בשפרעם. הגיעו אליהם ידיעות על ההכנות של הכוחות להתקפה אך הם לא האמינו כי אמנם אלה הם פני הדברים. באותה שיחה הדגיש את הצורך בזירוז עבודות הביצורים. מתיתיהו דרש לזרז את אימוני הנוער היוצא לשמירות בטרם עבר אפילו מטווח... רחל קוזלובסקי (ספיר) אמרה כי "אפשר אפילו להסכים לדיקטטורה של איש אחד לתקופה קצרה"....
מצבת כח האדם הייתה יותר מסודרת. כל אחד ידע מהו מקומו אך באשר הציוד היה במשורה שכן חלקו הועבר לגזרות אחרות לכן היה צריך ליצור 'תחליפים': בקיבוץ 'היוצרים', היום חוות הצופים, העמידו עמוד חשמל מרוח בזפת. הערבים בסעסע היו משוכנעים שמדובר בתותח. לגדר סביב בריכת "מקורות", הוצמדו כדורי ציד. סוס ערבי שחרש בסביבה פגע באחד מהם. זה התפוצץ ברעם אדיר "ששכנע" את ערביי הסביבה כי השטח כולו ממוקש.
בסך הכל היו ברמת יוחנן, על פי דיווחו של חנן שמלץ האחראי לנשק:
14 רובים אנגליים ולהם 2900 כדור.
7 רובים איטלקיים ולהם 700 כדור.
10 רובים גרמניים ולהם 1500 כדור.
1 רובה יווני ולו 250 כדור.
1 רובה טורקי ללא כדורים.
1 מקלע לואיס ולו 3700 כדור.
1 מקלע רקם ולו 100 כדור.
3 תתי-מקלע סטן ולהם 600 כדור.
1 מרגמה 2 אינטש ולה 96 פגזים.
1 מרגמה 3 אינטש ולה 6 פגזים ללא זנבות.
285 רימוני יד.
התחמושת היתה מעורבת ומעופשת. החברים עסקו בניקוי ומרוק כל כדור. על הרובה היווני מספרים שהיה נטען בכדור אחד כל פעם. כדור זה היה מקליבר הגדול פי שלושה מכדור רגיל והוכנס לתוך התרמיל כשהוא עטוף בסמרטוט. היו כדורים שהסמרטוט העוטף אותם בלה מזוקן וקצוותיו נקרעו. החברים שטיפלו בכדורים אלו צוידו בגרביים ישנות ובמספריים. הם היו חותכים אותן לפי הצורך ומלפפים בהתאם. כל אחד היה יכול לירות בו רק פעם אחת בשל ההדף הנוראי... אבל גם התוצאות היו מרשימות. מאוחר יותר שאלו הדרוזים איזה תותח הוצב בעמדה ממנה ירו בו.