נולד בשנת תרפ"א (1912) בטריפולי שבלוב. עלה ארצה בשנת תש"ח (1948).
כבר בבית אבא - ששימש כמזכיר בית הדין הרבני בטריפולי - ספג יהדות וציונות, ערכי מוסר, אהבת הזולת ועזרה לנזקק.
התחנך במוסדות תלמוד תורה ובישיבות, השלים בגולה את השכלתו הפדגוגית ועלה ארצה עם קבוצת נוער ישיבתי - "נוה שלום".
38 שנים עסק בחינוך, מתוכן - שש שנים ראשונות בגולת לוב. עסק בהתנדבות בהוראת יהדות, עברית וציונות לנוער במסגרת ארגון "בן יהודה" ואף השתתף בהקמת ביה"ס העברי בטריפולי בו הושם דגש על לימודי יהדות וציונות.
בבי"ס כי"ח תרם להרחבת מסגרת הלימודים העבריים, מלימודי מקרא וברכות בלבד ללימודי ספרות, מולדות וציונות. פרסם בעיתון העברי "חיינו".
את צעדיו הראשונים בארץ עשה כמורה-מדריך במחנה עליית הנוער בנתניה, כשהוא עובר יחד עם חניכיו את חבלי הקליטה הראשונים.
בשנת תש"י עבר למעברת בית-ליד, עזר בקליטת עליה בימי הצנע הקשים, בתקופת האוהלים והפחונים, ולא אחת יצא למאבקים כדי לקיים את החינוך הדתי במקום. טיפל במסירות בתלמידים ובמשפחותיהם ורבים רבים חבים לו את התאקלמותם בארץ ואת קידומם.
עם חיסול המעברה, עבר לנהל את ביה"ס האזורי הממ"ד ב"אלישיב" ואח"כ עבד כמנהל ביה"ס ממ"ד "אור תורה" בקדימה עד לפרישתו בתש"ם.
בכל שנות עבודתו שם דגש בטיפוח הפרט, בהחדרת אהבת תורה ובמסירות אין קץ, ניסה לחבב את הלימוד על תלמידיו בהמחזה, במשחק ובכל דרך חדשנית שמצא.
מאז פרישתו עסוק בתיעוד ובהנצחת מורשת יהדות לוב. כתב ספרים שונים ביניהם "לנו ולבנינו", "בבהילות יצאנו מלוב", "הארי השואג", הגדה של פסח לפי מנהגי לוב ואף "אבות ובנים" - על מסכת אבות.
תרם מפרי עטו ומיצירותיו ל"בשדה חמד" ול"הצופה".