נולד בשנת 1911 בריגה לטביה. לאחר סיום לימודים בגמנסיה העברית במקום, עלה לארץ בשנת 1929 למד בביה"ס החקלאי "מקוה ישראל". בסוף אותה שנה, שנת מאורעות תרפ"ט, הצטרף להגנה.
מ-1925 היה חבר בבית"ר ואחרי גמר ביה"ס, נדודים ועבודה במושבות יהודה, העמק והשומרון, חידש את קשריו עם בית"ר, אז גם הצטרף לאירגון התישבותי-רויזיוניסטי ובסוף 1932 עלה עם חבריו להתישבות ברמת טיומקין.
ב-1935 נשא את אולגה, האחות הראשונה של נתניה. בין 1942-1932 עבד כמנהל פרדסים, כאשר זמנו הפנוי היה מוקדש לפעילות בהגנה, שמירה, וקליטת מעפילים.
ב-1942 התגייס לצבא הבריטי. שרת בחיל הרגלים ולאחר מכן ביחידת שדה למפות, עד שחרורו בקיץ 1946. עם שחרורו נתקל בקשיים במציאת דיור ועבודה. זכר התקופה ההיא דרבן אותו, כעבור שנים, בפעולה לעזרת העולים.
ב-1947 החל לעבוד בעיריית נתניה כמזכיר מחלקת ההנדסה וועדת בנין ערים.
בתחילת שנות החמישים ייסד את סניף החברה להגנת הטבע בנתניה, ועד שנת 1975 ריכז את פעולות החברה שמטרותיה העיקריות היו החדרת הקשר ההיסטורי עם העבר היהודי ואהבה לערכי טבע ונוף. בשנת 1975 פרש לגימלאות והחל ללמוד באוניברסית ת"א, לקראת תואר מוסמך במדעי הרוח.
ביוזמתו ובסיוע העירייה ואגף העתיקות הוחל בחפירות באתר אום-חלד ובהקמת "האגודה לשימור ולשיחזור עתיקות נתניה".
עם גלי העלייה מבריה"מ בשנות השבעים והתשעים, עזר לעולים רבים בתקופת קליטתם. הטיפול בהם היה אישי מחוץ למסגרות רשמיות. סייע במציאת דיור, ריהוט בסיסי, עזרה לילדים בלימודים, הדרכה בענייני היומיום וסעד נפשי, לו נזקקו לעיתים, יותר מכל דבר אחר. לפעולות אלה הקדיש זמן רב ומסירות אין קץ.
בארכיון עיריית נתניה מצויים חומרים וזכרונות קלטת וידאו "נתניה מ- 1928 - 1948" (קו 31, 349).