רב"ט אורי לבוביץ ז"ל

אלבום תמונות

סיפורו של לוי פלדמן-חקלאי, מגן ימני בקבוצה (1926):
כבר נאמר וסופר על המשימה הקשה והמתמשכת למצוא את השחקן ה-11 להשלמת הרכב הקבוצה. המושבה קטנה ובחוריה הספורטאים מעטים. באותה שבת עמדנו על רציף הרכבת ברחובות עשרה שחקנים, ממתינים לבוא הרכבת ממצרים שתיקח אותנו לחיפה. משחק קשה היה צפוי לנו נגד קבוצת הצבא הסקוטיף הריינג'רס, שחנו בחיפה. קבוצה זו נחשבה לאחת הטובות בארץ. הרגשת אי נוחות ותסכול מילאה אותנו מעצם הבושה להתייצב בהרכב חסר ובמיוחד נגד הריינג'רס המצוינים. המחשבה שלא להתייצב למשחק לא עלתה על דעתנו, זה לא ספורטיבי. תוך כדי נסיעה ברכבת הבחנו בבחור צעיר חסון שישב לא רחוק מאיתנו, מסתכל לעברנו בסקרנות. מכאן לכאן התפתחה שיחה איתו, והתברר שהוא שחקן כדורגל מקצועי מדרום אפריקה, המשחק בנבחרת ארצו. הוא הגיע לארץ לחופשה, למשפחתו המתגוררת בחיפה.
כמו ברק עברה בראשנו המחשבה, זה השחקן האחד עשר שהגיע אלינו מדרום אפריקה בזמן הנכון. צריך לעורר בו את רגש הקבוצה. אסור לתת לנס שהזדמן לחמוק מהידיים. התחלנו במלאכת השכנוע. הסברנו שהשחקן האחד עשר דלנו נקע את רגלו בעלותו לרכבת ונלקח לבית החולים, נשארנו עשרה ובעצם יד הגורל, המזל זימן אותו להיות המושיע. הוא באחת, מחייך אבל נחוש: המשפחה מחכה לו בתחנת הרכבת, לאחר שנים של פרידה, ואיך יאכזב אותם וייצא איתנו.
לא הרפינו, היינו עשרה מול אחד. כולם יחד וכל אחד לחוד. ליד עתלית התרצה להצעתנו. יפגוש את משפחתו בתחנה ויספר להם את הסיפור. אם יסכימו, ייצא איתנו. אם יסרבו, ייצא עם משפחתו. בתחנת הרכבת המתינה משפחתו. עמדנו בקרבתם, והבחנו במבטיהם המופנים מדי פעם אלינו. כעבור כמה דקות הבחור נפרד מאמו ופנה אלינו. ראינו נפנופי ידיים של האם והאח לעברנו. הנס הקפיץ את המורל שלנו. החלטנו שאסור לאכזב את כוכב המזל שלנו.
משאית צבאית שהמתינה לנו הסיעה אותנו למחנה. עלינו על המגרש 11 שחקנים מעודדים, אך המראה מסביב היה מפחיד: אלפי חיילים ברעשני עץ גדולים סגרו על תחומי המגרש. קריאות העידוד לקבוצתם הרעידו את האוויר. שורה של קצינים עטורי מדליות ודרגות ישבו בכסאות לאורך גבול המגרש. לרגע חשנו בודדים על מול החזיון האדיר הזה.
שריקת השופט פתחה את המשחק. המשחק המטריד שמסביב כאילו נעלם. רק המגרש, הכדור והמכדררים ריכז את תשומת הלב. הבחור שלנו היה מצוין. כחלוץ מרכזי חילק כדורים לאגפים ופרץ קדימה וסיכן את שער הריינג'רס. קבוצת הריינג'רס היתה מעולה, אך מסתבר שכוחה של המצוינות לא עומד בפני יכולתו של הנס והמזל. ניצחנו 3:2. שלושה שערים של הנס שלנו, ואין כמו טעם הנצחון הבלתי צפוי על יריב ענק.
לאחר אירוח נדיב נפרדנו מקבוצת הריינג'רס בידידות והוסענו לתחנת הרכבת, ומשם יצאנו עם כוכבנו לביתו, כדי להודות לאמא ולאח הטובים שהסכמתם והבנתם הביאו את הנצחון.

(אבנר כהנוב, שאו נס ציונה)