"נפשי נקשרה ליוסי יותר מאשר לאחי, ראיתי בו לא רק לוחם, ראיתי בו אדם מושלם, אוהב הבריות, דואג להוריו ומעל הכל מוכן להקריב את נפשו לעזרת הזולת. הוא היה אתנו זמן קצר, בסך הכל שבועיים וחצי, וכמו שביט הופיע ונעלם. נפשי בוכה על יצור, אשר כמוהו לא נולד בכל יום".