"היחידה כולה על מפקדיה וחייליה כואבת וחסרה את הרופא הגדודי שהיה לדוגמה ומופת לאדם, היכול להצליח בכל תחום, ועם זאת להישאר אדם חביב, נעים הליכות ונוח לבריות. קומתו הזקופה, חיוכו הקבוע, כושרו הגופני היוצא דופן וידיעתו המקצועית המעולה, גרמו לכך שהכול יראו בו דמות חריגה ונשא לדוגמא.... זמן זה עברנו הרבה פעילות מבצעית, אימונים בשדה וכוננויות שונות. בכל המצבים הללו התבלט ביכולתו לעשות כל דבר באופן הטוב ביותר ובתרומתו למפקדים ולחיילים בעשייה ובעידוד".