תפריט נגישות

סרן ד"ר מוניץ דאהר ז"ל

מוניץ דאהר
בן 29 בנפלו
בן ליא ויוסף
נולד בכפר סג'ור
בי' באדר ב' תשי"ד, 15/3/1954
התגורר בכפר סג'ור
התגייס ב-ינואר 1973
שרת בנח''ל, חיל רפואה, ביסלמ"ח
יחידה: גד' 906
נפל בעת מילוי תפקידו
בי"א בתשרי תשמ"ד, 18/9/1983
מקום קבורה: סאג'ור
הותיר: אשה, שלושה ילדים, הורים, אח ואחיות

קורות חיים

בן ליא ויוסף, נולד ב- 15.3.1954 בכפר סג'ור שבגליל העליון. מוניף למד בבית הספר היסודי בכפרו, ובתקופה זו היה פעיל בתנועת "הצופים". הוא היה בין התלמידים המצטיינים בבית ספרו, והצטיינותו בלימודים הייתה סימן ההיכר שלו. גם את בית הספר התיכון בכפר רמה הוא סיים בהצטיינות, והמגמה האהובה עליו הייתה הביולוגיה.

מוניף גוייס לצה"ל בתחילת ינואר 1973, אולם קיבל דחיית שירות עקב התקבלותו לאוניברסיטה העברית בירושלים. הוא למד בפקולטה לביולוגיה, סיימה בהצטיינות וקיבל את התואר בוגר. אחר כך הוא נרשם לפקולטה לביולוגיה, סיימה בהצטינות וקיבל את התואר בוגר. אחר כך הוא נרשם לפקולטה לרפואה, סיימה בהצטינות וקיבל תואר דוקטור לרפואה. תוך כדי כך סיים מוניף בצה"ל קורס חובשים קרביים.

כאשר חזר לשירות, הוא סיים בהצלחה קורס לקציני רפואה, והיה חניך מצטיין פלוגתי בקורס קצינים. מוניף אהב לקרוא בעיקר ספרות עברית. הוא אהב גם לכתוב, והיה בעל כתב יד נאה. עיקר תחביבו היה ציד, ועם אביו הוא הרבה לשוטט בהר הגליל ועמקיו, מתבונן בטבע ועסק בציד. מוניף היה צנוע מטבעו, אהב לעזור לזולת והקדים שלום לכל אדם, זקן וצעיר, ושוחח איתם על כל הנושאים שבעולם. הוא נהג לומר: "הבן אדם צריך להיות קודם כל בן אדם ולא משנה מה התפקיד שלו. הוא היה אהוב על כל מוקיריו ומכריו. בחופשותיו עבד והתמחה בבתי חולים שונים, ובכל מקום ציפו שיחזור אליהם כרופא מן המניין. מחקר שכתב עם פרופ' יעקב שטיינר, מבית הספר לרפואת שיניים ב"הדסה" ירושלים, פורסם בביטאון הבין לאומי של רופאי השיניים.

ביום 18.9.1983 נפל סגן מוניף בעת מילוי תפקידו, והובא למנוחת עולמים בבית הקברות בסג'ור. לאחר נופלו, הוא הועלה לדרגת סרן. הוא השאיר אחריו אשה, שלושה ילדים, הורים, אח ושתי אחיות.

במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "היחידה כולה על מפקדיה וחייליה כואבת וחסרה את הרופא הגדודי שהיה לדוגמה ומופת לאדם, היכול להצליח בכל תחום, ועם זאת להישאר אדם חביב, נעים הליכות ונוח לבריות. קומתו הזקופה, חיוכו הקבוע, כושרו הגופני היוצא דופן וידיעתו המקצועית המעולה, גרמו לכך שהכול יראו בו דמות חריגה ונשא לדוגמא.... זמן זה עברנו הרבה פעילות מבצעית, אימונים בשדה וכוננויות שונות. בכל המצבים הללו התבלט ביכולתו לעשות כל דבר באופן הטוב ביותר ובתרומתו למפקדים ולחיילים בעשייה ובעידוד".

משפחתו הקימה להנצחת שמו קרן למילגות בבית הספר לרפואה "הדסה" ירושלים. הקרן מחלקת מילגה בסך 1,000$ מדי שנה לאחד הסטודנטים.

בניית אתרים: