טור' אליעזר-ישראל לייזר דוצ'ימינר ז"ל

יוני 1983
חלוץ לתקוע מגיע ולאחר שהוקם המאהל בשלמותו נתקבלה פקודה להעבירו לנבי-מוסא. הרס"ר שלא היה מוכן לקבל את הגזירה - מסרב. וכך חי וישי מתכננים מאהל בנבי-מוסא.

יולי 1983
מג"ד חדש, רס"נ אמל אסעד. אודי ממשיך אתנו בקדנציה נוספת. הוקפצו ללבנון והפעם לג'בל ברוך, יושבים שבועיים וחוזרים לאמון. כעבור כמה ימים פורצת שריפה במסייעת. נשרפו הג'יפים וכמה אוהלים. בנובמבר שוב ללבנון והפעם לעמק שלמרגלות הג'בל. חורף יחסית קל. מבצעים סיורי עומק, תצפיות, בונים ומשפצים את המוצבים.
אמל ואודי עושים את כל המאמצים למנוע נפגעים בקרב החיילים. מסדרים ותרגילים ללא סוף.
המצב בלבנון נהייה בלתי נסבל, מתח ולחץ. שוב ירידה לנבי-מוסא ללא נפגעים וזהו הישג שמדובר בלבנון.

ינואר 1984
פיזור וקליטה של מחזור נחלאי נוסף. אימון חורף בנבי-מוסא. המג"ד נפצע במהלך התרג"ד. אורי הסמג"ד מנהל את התרח"ט, בעזרתו של הסמג"ד החדש, מופיד מרעי כשהיה בגדוד מ"פ מסייעת. התאריך ה-26.4.84 ירשם כתאריך היסטורי לגדוד: כנס ותיקים מול צעירים ראשון, נערך במכמורת ולא הוזמנו המג"דים, הסמג"דים וכל הנגדים. ובערב זה שמיכה וגנח לנו הגישו, נפגשנו וחויות עד לשעות הקטנות העלנו.
ולאחר ערב כזה יפה ומוצלח ללבנון העפלנו והפעם למזרחית: כפר-קוק. אודי ממשיך לתפקד כמג"ד ואמל בביה"ח מחלים מפציעתו. בהשוואה לקווים קודמים נחשב הוא כקל. מקו זה חוויות לא חסרו: ג'יפ במסייעת התהפך באחד הסיבובים המסוכנים, שבלבנון המזרחית לא היו חסרים. ירי הצלפים הסורים לעבר מוצב הדס (פלוגה ב' של צביקה גולן) במשך ימים ולילות. בפעולה שהתבצעה בגזרה בירי טנקים, ובהשתתפות הגדוד חוסלו עמדות הצלפים ועמדת הדגל. ושוב במקרה לא נעים שבסיור פלוגה ג' בפיקודו של בועז פולק - התקלות מטווח קצר עם כוח סורי, החיילים לחלצו לאחור תחת אש תופת של הסורים ובבדיקה נמצא שחסר חייל. לגזרה הוכנסו טנקים ומסוקים. התקרית התפתחה למימדים גדולים. אמל, שבינתיים חזר לתפקידו כמג"ד זיהה את החייל שוכב בין הסלעים, קפץ בדילוגים מסלע לסלע עד שהגיע אליו, לאחר חילוץ החייל ניתנה פקודת הפסקת אש, ושוב הגיע שקט לגיזרה.
אודי מסיים את תפקידו בתור סמג"ד וממלא מקום מג"ד.
אומנם הקו היה השקט ביותר אך בסיומו קרה מקרה עגום: אילן דורף ז"ל נפטר ממחלה חשוכת מרפא.
הקו מסתיים ויורדים לאימון והתארגנות בתקוע.
חילופי כוחות, חיילים ומפקדים נערכים שוב בגדוד.

אוגוסט 1984
שוב חילופי קודקודים. אמל ללימודים יוצא, ורס"ן אלי אמיתי שמפו"ם נשלף לגדוד לתפקיד מגיע. החלו אימונים קשים ומפרכים שעלינו נחתו בסגנונו החדש של אלי שלהם נתוספו נוהלים וסדרים רבים.
המושגים "התחבקו" שולי ועיקרי החלו אותנו ללוות בעיקר בישיבות הארוכות, ואת אותותיהם הם נתנו על שיפור מצב הגדוד. כך בתרג"ד ובתרח"ט תם האימון ללא נפגעים, כאשר שאיפת המג"ד לעלות למערבית. ובפעם הראשונה גדוד נח"ל עולה למערבית והחטיבה עם שני גדודים נשארת לשבת במזרחית. הפריסה בקו היתה לאורך כביש החוף מהזהוני ועד הליטאני. לפעילות חדשה נאלצנו להסתגל. מעצרים ומחסומים טכסים, פורים שמח, מבצע כיס המפורסם. כל יום ללא אירוע בגזרה לא יכול לחלוף, דבר שגם הקשה על כל נושא המנהלה. ובל נשכח שאיתנו היו גם כמה בנות בכדי להעלות את המורל. המג"ד שלביתו לא רצה לצאת חודש לווה סוף סוף בג'יפ הסיור לעבר המסוק בפיקוד הקמב"ץ ועד שלא המריא נעזב על ידו.
ושוב אסון סמל אבי בצלאל ז"ל נהרג כתוצאה מנפילת קו מתח גבוה. כעבור כמה ימים שוב כמעט אסון. במהלך העברת הבונקר מטריאו לשטח המחנה התפוצץ צינור נפט של חברת טפלין הלבנונית ורק בנס לא היו ניפגעים.
אולם כל העומד באזור הפיצוץ הפך לשחור. חששו של הסמג"ד שבונקר התחמושת לא התפוצץ והוא נותר עם המלגזה תחת זירמי הנפט והחל בפינוי התחמושת.
הפעילות בגיזרה החלה להתחמם. יותר ויותר פגועים, היתקלות בה נהרג מחבל. בהתקלות אחרת חייל מפלוגה ב' ניפצע ובמיטען צד למחרת בטווס סופג הגדוד עוד שלושה פצועים מפלוגה ב' כולם מתעצבנים וממתינים לירידה לארץ. והיום המיוחד מגיע וב-9.1.85 יורד הגדוד מקו קשה ומגיע לנבי מוסא.

ינואר 1985
מגיעים לנבי מוסא לאימון נוסף. הפעם ללוקסוס של מיתקן. אומנם אוהלים אבל על בטונדות. למרות קור וחורף לזעורה עולים - ללש"ב. ועל קלעת נימרוד, בסופת שלגים, מסתערים וכובשים כי לדעת המג"ד צריך להתכונן למלחמה הבאה.
ביקורת אכ"א עברנו בהצלחה, מה ששלוש שנים בגדוד לא היה. וכך לתרג"ד הגענו, לקו עלינו ובחורשת טל בעורפית ישבנו. וכך, באחד מצהרי היום מותח לו מיכה בשיתוף עם בינוי חיל האויר, את גנח, שהוחלט בעשיית טפטים במטבחו שבחורשת טל. בחורשת טל לא כולנו ישבנו. פלוגה ב' תפסה קו בהר דב, ופלוגה א' ומסייעת נמצאות במוצבים בלבנון.
כך - בשלום גמרנו ולאימון בזעתרא ירדנו. בינתיים מופיד עוזב ובמקומו מגיע לתפקיד סמג"ד, מהחטיבה, סרן ויקטור נגרין.

יולי 1985
אלי אמיתי, המג"ד, לפתע לגדוד 50 עובר.
לתפקיד המג"ד הבא, השלוש-עשרה במספר, מתמנה סא"ל זוחין דוד.
את האימון מתחילים עם פלוגת רצף ושתי פלוגות של אמון שבו קצוצי-הצבא מורגשים במזון ובתחמושת לאמונים.
וקנין, מ"פ המפקדה מתוגבר בסמ"פ, עופר סבג, וביחד עם רס"פ מתכוננים לבוחן פלוגת מפקדה שעד היום לא התקיים. ובבחני הפלוגות הרובאיות לחץ רב בין שתי פלוגות שלבסוף שניהם מנצחים אחת במקום השני ואחרת בשלישי. סוף אימון ולקו חדש עולים, הפעם בגיזרת הצפון.
בתחילת התע"ם ניפרדים מהרס"ג לאחר 11 שנים רס"ב מיכה ליכטנשטיין שממיסדי הגדוד היה יוצא לו לייסד תפקיד ומחנה חדש - מחנה רמה עורפית החטיבה.