עד חודש יוני 1949 ביקרו במג'דל רופאים בתורנות פעם-פעמיים בשבוע:מטעם משרד הבריאות - ליישוב הערבי, ומטעם קופת-חולים של ההסתדרות הכללית - לחברי המושב. זכור הרופא ד"ר ציקל, שהתגורר בבאר-טוביה ונהג לבקר במועדים קבועים במג'דל. בסוף 1949 התמנה ד"ר אגון פירט, תושב המקום, כרופא ממשלתי לאוכלוסייה הערבית.
מרפאה קבועה ליישוב היהודי נפתחה עם בואו של ד"ר אריה אורן, שהתיישב במקום עם משפחתו ביולי 1949. ד"ר אורן עלה ב-1935. במלחמת העולם השנייה שירת בצבא הבריטי, ומלחמת העצמאות מצאה אותו בקיבוץ בארות-יצחק שבנגב הנצור.
לאחר פיזור המושב וגידול האוכלוסייה היהודית התרחב השירות הרפואי. לתפקיד מזכיר קופת-חולים מונה חבר המושב יוסף שפירא. אחר כך הגיעו רופאים נוספים מקרב עולי עירק, רופא העיניים ד"ר טוויג, הרופא הכללי ד"ר נסים וד"ר קראוזה, שהגיע מלבנון, לשם נמלט בשנות השלושים מגרמניה הנאצית. כן הגיעו כמה עובדי עזר: האחות לילי דגמי, האח ג'ורג' דניאל, המיילדת מרים עוזר - כולם יוצאי עירק.
במקביל לקופת-חולים הכללית החלה כבר בסוף 1949 לפעול שלוחה של קופת-חולים של הסתדרות העובדים הלאומיים, אולם בשנים הראשונות היו בה רק חברים מעטים.
שירותי משרד הבריאות, כולל הפיקוח, ניתנו בתחילה על-ידי המשרד ברחובות, והסניטר הראשון היה צבי שביט, איש גדרה. כעבור שנים התיישב בעיר ד"ר יוסף שפירא, מחלוצי הרופאים בגליל העליון, ומונה לרופא נפתי.
בית המרקחת הפרטי הראשון ביישוב - והיחיד במשך שנים אחדות - היה בבעלות איברהים זכריה, ערבי נוצרי שהיגר בשנות השישים לארצות-הברית. לאיברהים היו יחסים טובים עם האוכלוסייה היהודית. עמו התגורר חותנו קבייסי, נוצרי יליד עבר-הירדן, שהיה מקובל כרופא עיניים, אך למעשה היה חובש. בית מרקחת שני נפתח רק ב-1956 במרכז אפרידר על-ידי זיגמונד אנדרמן.
מתוך: נפתלי ארבל (עורך), 1990, אשקלון - 4000 ועוד ארבעים שנה, הוצאת העמותה למורשת אשקלון.
יהודה שיף (עורך), 1990, אשקלון, 1990, הוצאת עיריית אשקלון.