טור' אליעזר-ישראל לייזר דוצ'ימינר ז"ל

אלבום תמונות

בתקופה הביזנטית הגיעה אשקלון לשיא פריחתה. בחיבור מאמצע המאה הרביעית לספה"נ, המכונה: "תיאור העולם כולו", מודגש אופייה של אשקלון, יחד עם עזה אחותה הדרומית, כעיר מסחר הומייה ושוקקת חיים: "אשקלון ועזה, ערים חשובות והומיות במסחר ושופעות הכול, שולחות לכל ארץ סוריה ומצרים את היין הטוב ביותר".

ההיסטוריון הרומי אמיאנוס מארקלינוס, בן המחצית השנייה של המאה הרביעית לספה"נ, מזכיר את אשקלון כאחת מתוך חמש הערים המעולות ביותר של הפרובינקיה פלשתינה: "...פלשתינה המשתרעת על שטחים גדולים ומשופעת באדמות מעובדות ומטופחות; גם ערים מצוינות בה שאין אחת מהן נופלת מחברתה במאומה..., הלא הן: קיסריה..., אליותרופוליס (בית גוברין) וניאפוליס (שכם) וכן אשקלון ועזה שהוקמו בדור קודם.
נראה אפוא, שבפרק הזמן הנדון הייתה אשקלון עיר מסחר ידועת שם. סחרה נפוץ על פני ימים ותוצרתה נתפרסמה בטיבה המעולה. יורדי ים וסוחרים אשקלוניים הותירו חותמם בכל רחבי האימפריה. מטבעותיה של העיר הוטבעו מדי שנה בשנה במטבעה העירונית וזכו לתפוצה רחבה ביותר. הממשל הרומי הכיר בעצמאותה של אשקלון ומטבעות העיר מציינים עצמאות זו במפורש. תושביה של אשקלון נהנו מרמת חיים גבוהה. עירם נודעה כעיר תרבות ורוח. היו בה מוסדות שלטון, מבני פולחן שונים וכן מבני ציבור שנועדו לרווחת האזרחים: בית מרחץ, תיאטרון, מאגרי מים, ועוד.
שטח העיר הוקף חומה (אמנם בפרק זמן מאוחר יחסית) ורובעי מגוריה נחצו על-ידי רחובות עמודים, כיכרות וחנויות. במהלך התקופה הביזנטית, התרבה מספרם של תושבי העיר ולפיכך התפתח לצדה פרבר עירוני נפרד שכונה בשם: "אשקלון-ים" (מאיומס אשקלון).
תור הזהב של אשקלון נמשך לאורך כל התקופה הרומית-ביזנטית, מהמאה הראשונה לספה"נ ועד כיבוש הארץ בידי המוסלמים באמצע המאה השביעית לספה"נ.

מתוך: נפתלי ארבל (עורך), 1990, אשקלון - 4000 ועוד ארבעים שנה, הוצאת העמותה למורשת אשקלון.
יהודה שיף (עורך), 1990, אשקלון, 1990, הוצאת עיריית אשקלון.