טור' אליעזר-ישראל לייזר דוצ'ימינר ז"ל

אלבום תמונות

בתקופה הרומית הגיעה אשקלון לשיא פריחתה, וכיתר הערים ההלניסטיות השתלבה כליל במערך המדיני והתרבותי של רומי.
למעמד של העיר החשובה בערי החוף בארץ ישראל הגיעה אשקלון בזכות היותה עיר אוטונומית בתקופת השלטון היהודי של בית חשמונאי.
בשנת 63 לפה"ס כבשו הרומאים את ארץ ישראל, שחררו את הערים ההלניסטיות מידי היהודים, שיקמו אותן מחורבנן וצירפו אותן לפרובינקיה סוריה. אשקלון זכתה למעמד של עיר חופשית והמשיכה לטבוע מטבעות עירוניים, אך בלא אזכור המלה "אוטונומית" כבעבר. אשקלון החופשית היתה פטורה ממיסים, פריווילגיה שניתנה רק לערים מעטות בסוריה, ביניהן צור וצידון. לערים אלה הוענק מעמד מדיני מרכזי, ועל כך מעידה תעודה משפטית, שנתן יוליוס קיסר להורקנוס השני ובה נקבעה סמכותו כמנהיג היישוב בארץ ישראל. התעודה התפרסמה ברומא הבירה, בצור, בצידון ובאשקלון. פרסום התעודה באשקלון מעיד על מרכזיותה ועל חשיבותה המדינית באותה תקופה.
בתקופה זו הייתה אשקלון אחת משלוש ערי החוף המרכזיות והחשובה ביותר בכל החוף הארצישראלי מעכו ועד מצריים.
כוחות רומיים, שעברו בשנת 48 לפה"ס דרך ארץ ישראל בדרכם לכבוש את מצרים, השתמשו באשקלון כבבסיס יציאה קדמי. בשל נאמנותה של אשקלון הובאו אליה למעצר אשתו ובניו של אריסטובלוס בן ינאי החשמונאי, שמרד ברומאים.

תקופת שלטונו של הורדוס
גם בתקופת שלטונו של הורדוס שמרה אשקלון על עצמאותה. הורדוס קיים אתה קשרים טובים ואף העניק לה במתנה בתי מרחצאות, מעיינות (אמת מים) ואולמות עמודים (סטווים) ענקיים. אוגוסטוס קיסר רומי העניק לשלומית, אחותו של הורדוס, במתנה את "בית המלך" באשקלון. גם בימי יורשיו של הורדוס נשמרה עצמאותה של אשקלון, ועדות לכך היא זכותה להמשיך ולטבוע מטבעות עירוניים עד לחורבן בית שני.
מטבעות שטבעו באשקלון בתקופת המלחמה בשנים 68-66 בציון מניין העיר אשקלון (170, 171 שנים) ושמו של נירון קיסר, מלמדים כי אשקלון שמרה כל העת על מעמדה העצמאי.
מטבעות נוספים שטבעו באשקלון בזמן המלחמה ולאחריה נושאים את דמותו של פניבעל -אל המלחמה.
יחידות צבא רומיות חנו באשקלון לאחר המלחמה, ויש עדויות לכך שכוח אשקלוני שירת במסגרת חיל-עזר בצבא הרומי.
אשקלון הוסיפה לטבוע מטבעות גם בשנים 134-132, במהלך מרד בר-כוכבא - עובדה המעידה, שבר-כוכבא לא כבש את העיר. תפוצתם של מטבעות אלה ברחבי ארץ יהודה מעידה על קשרי מסחר הדוקים בין אשקלון לבין יהודה - תחום פעילותו העיקרי של בר-כוכבא.
לאחר דיכוי מרד בר-כוכבא נחלש היישוב היהודי בארץ ישראל, והערים ההלניסטיות ובכללן אשקלון היו לגורם הדומיננטי. היישוב היהודי נעשה תלוי במידה רבה בערי חוף אלה, ויהודים רבים התיישבו בסמוך להן. מספרם של היהודים באשקלון הלך וגדל לאחר מרד בר-כוכבא ובתקופת התלמוד.
בתקופה זו זכתה אשקלון לתנופת בנייה ופריחה מחודשת בתחום הכלכלה, המסחר והתרבות. בפארק הלאומי ניתן לראות שרידים ל"בית המועצה" מבנה ציבור אדיר מימדים שנבנה בתקופה הזו, וכן שרידים לבניני פאר אחרים.
המטבעות שהמשיכה לטבוע עד לשנת 235 וממצאים ארכיאולוגיים אחרים מעידים על עושרה ופריחתה של העיר, שנהנתה מתהליך האורבניזציה שהנהיגו הרומים בארץ.
שרידי בנייני הפאר כדוגמת "בית המועצה", שנתגלו בחפירות ארכיאולוגיות באשקלון, הם עדות לרמה התרבותית ולעושר שמהם נהנתה העיר. הכתובות שנתגלו בחפירות מעידות על קשריה המיוחדים והטובים של אשקלון עם רומא.
בעדויות מאותה תקופה מוזכרת אשקלון, יחד עם עזה, כעיר מסחר חשובה המייצאת יין משובח לסוריה ולמצרים. גם ממצאים ארכיאולוגיים שנחשפו בצפון העיר מעידים על היותה של אשקלון "עיר היין". משרידי היקב, הגיתות, המחסנים ובית היוצר לכדים ההולכים ונחשפים עולה, כי אשקלון שימשה במאה השלישית לספירה "מעצמה" לייצור יין.
אשקלון היתה משולבת באותה תקופה במערכת הדרכים המפותחת של הרומאים, ובמפה מאותם ימים מופיעה העיר כעומדת על הצומת המוליך לבית גוברין ולירושלים.
אשקלון, שהיתה מרכז התרבות ההלניסטית, לא מיהרה לאמץ את הנצרות, ובברית החדשה אין אזכור לשמה. אולם טיפין טיפין חדרו הנוצרים והכו שורש גם באשקלון, ובשנת 325 השתתף בישוף אשקלון בוועידה הנוצרית הראשונה, שהתקיימה בניקיאה שליד ביזנטיון.

לאחר שהדת הנוצרית הפכה בשנת 325 לדת הרשמית באימפריה הביזנטית, התחזק מעמדה, והיא התפשטה גם באשקלון.
לסיכום: עיקר תדמיתה של אשקלון כעיר בעלת עבר כה מפואר בא לה מפריחתה בתקופה זו - שלהי התקופה הרומית אז הגיע לשיא פריחתה המדינית - כלכלית והייתה לאחת הערים הגדולות והמרכזיות בכל ארץ ישראל.

מתוך: נפתלי ארבל (עורך), 1990, אשקלון - 4000 ועוד ארבעים שנה, הוצאת העמותה למורשת אשקלון.
יהודה שיף (עורך), 1990, אשקלון, 1990, הוצאת עיריית אשקלון.