אלבום תמונות
לראשונה מוזכרת אשקלון ב"כתבי המארות" המצריים מן המאה ה-19 לפה"ס. מאותן עדויות וממכתבי אל-עמארנה מאמצע המאה הארבע-עשרה לפה"ס עולה, כי אשקלון הייתה עיר-ממלכה אופיינית, שבדומה לערים מרכזיות אחרות בכנען, שלטה בה שושלת מלכותית, שפרשה את שלטונה על הכפרים שמסביב לעיר. הכיבוש המצרי לא חולל שינויים במבנה שלטון זה, אלא מינה נציבים קבועים או נודדים כמפקחים על השליטים המקומיים, שנשבעו אמונים לשליטי מצרים.
אשקלון הוכנסה תחת השלטון המצרי ב -1842 לפנה"ס, בעקבות נצחונו של תחותמחס השלישי על ברית מלכי כנען בקרב מגידו. אשקלון הפכה להיות אחת מהערים, בה התבססו המצרים כדי להבטיח את הנתיב, שקישר את הדלתא המצרית עם ארץ כנען ועם הארצות שמצפון לה.
ב-1207 לפנה"ס התקוממו אשקלון, גזר וינועם נגד השלטון המצרי - למרות כיבושם מחדש היו אלו בפועל ימי שקיעתו של השלטון המצרי בכנען והתבססותם שבטי ישראל בארץ.
נוסף על חשיבותה האסטרטגית, נודעה לאשקלון גם חשיבות כלכלית, כפי שעולה מאיגרות שנמצאו באל-עמארנה. ברשימת המיסים שהעלו שליטי אשקלון מופיעים דגים, אריגים ובגדים צבעוניים - מה שמלמד, כי הדיג ותעשיית האריגים וצביעתם היו מענפי הכלכלה החשובים באשקלון. כן ייצרו בה חומר גלם לייצור זכוכית.
מתוך: נפתלי ארבל (עורך), 1990, אשקלון - 4000 ועוד ארבעים שנה, הוצאת העמותה למורשת אשקלון.
יהודה שיף (עורך), 1990, אשקלון, 1990, הוצאת עיריית אשקלון.