בעצם, מאורעות תר"פ-תרפ"א הם הסיבה שמקומה של שכונת בורוכוב נקבע מדרום לכפר סלמה. התכנית המקורית שהגו ראשוני המייסדים של שכונת בורוכוב, הייתה להקים שכונת פועלים בג'בליה, מקום שמתנוססת כיום בת-ים.
ובעוד נטוש הויכוח, הכריעו ראשוני החברים של אגודת שכונת בורוכוב לצד הצעת ד"ר א. רופין. בימים ההם קנתה "החברה להכשרת הישוב" שטח קרקע של 22 אלף דונם בערך מדרומה של יפו וכאן עמדה לקום השכונה בחלק מן השטחים הנ"ל. וכבר נחתם זיכרון-דברים עם "חברת הכשרת הישוב" וכעבור זמן קצר אמרו להתחיל בבניה. אך הנה פרצו המאורעות בגליל. מטולה, תל-חי עולות באש. יוסף טרומפלדור וחבריו נופלים על קידוש המקום. חודשים מספר לאחר מכן פורצות הפרעות בירושלים. חברי "הגנה" מושלכים לכלא. עולים המידפקים על שערי הארץ, מגורשים ממנה. הישוב מדוכא, סכנת התפשטות הפרעות גדלה גם מחוץ לירושלים ובמיוחד קיימת תסיסה ביפו ועל גבולות נווה-שלום, נווה צדק ותל-אביב הקטנה. השבאב הערבי מנסה את כוחו.
במאי 1921. החלו המאורעות. 43 איש נרצחו וביניהם הסופרים יוסף חיים ברנר, צבי ש"ץ ובני משפחת יצקר. כן נערכות התנפלויות על פתח-תקווה, כפר-סבא, חדרה ורחובות.
עתה נפלה ההכרעה:
האסיפה הכללית של האגודה לשיכון על שם דב בורוכוב. החליטה נגד ג'בליה.
בישיבת הועד של "עיר גנים" נמסר על הפסקת הפעולות בגלל המאורעות. בשל המצב הקשה והפסקת העברת הכספים מאת החברים מחמת המאורעות, מחליטים לפנות לקרן הקיימת שתקנה חלק מהאדמה.
לא במקרה פנו עסקני "עיר גנים" בקשר לעסקה הקרקעית לאברהם הרצפלד, ששימש אז חבר וב"כ קבוצת הפועלים לשיכון על שם דב בורוכוב. הם ידעו שאם קבוצת הפועלים תסכים לקנות את הקרקע, היא גם תתיישב מיד על האדמה, ועצם ישיבתה תחזק את הביטחון, האדמה אשר נמסרה למתיישבי שכונת בורוכוב חצצה בין "עיר גנים" לכפר סלמה...