תפריט נגישות

סא"ל שחר קופרשטיין ז"ל

שחר קופרשטיין
בן 41 בנפלו
בן פנינה ואליעזר
נולד בחולון
בח' באלול תשט"ו, 26/8/1955
התגייס ב-פבואר 1974
שרת בחיל האויר, חיל רפואה
יחידה: קרפח
נפל בעת מילוי תפקידו
בכ"ט בתשרי תשנ"ז, 12/10/1996
מקום נפילה: ישראל
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: אשה - עידית, שתי בנות - ליהי ולירון, אב ואחות - צפרירה

קורות חיים

בן פנינה ואליעזר, אח לצפרירה. נולד ביום ח' באלול תשט"ו

(26.8.1955) בחולון, שם למד בבית-הספר היסודי "כצנלסון" ובבית-הספר התיכון "קוגל". כילד, היה שחר פעיל נמרץ ב"תנועה המאוחדת", ראשית כחניך ולימים כמדריך. שחר התעניין בספרות צבאית ובספרי ריגול, אך גם בספורט. הוא שיחק בקבוצת הכדוריד של הפועל חולון והיה אוהד מושבע של קבוצת הכדורסל של המועדון.

בפברואר 1974 התגייס שחר לצה"ל, והתנדב לצנחנים כחובש קרבי. לאחר קורס קצינים, שירת שחר כמפקד קורס חובשים בבה"ד 10. באוגוסט 1977 התגייס לשירות קבע במסגרת חיל האוויר, בו שירת במשך שנים ארוכות, ואף סיים בהצלחה את הלימודים במכללה לפיקוד ומטה. בתפקידו האחרון, שימש שחר כראש ענף ארגון והדרכה במפקדת קצין הרפואה של החיל. לדברי מפקדיו, בתפקיד זה הביא שחר לידי מיצוי את השילוב המנצח בין ארגון מערך הרפואה בתחום הניהולי והלוגיסטי לבין עבודת שטח כאיש הרפואה המבצעית. יותר מכל, נקשר שמו של שחר עם הדרכה

במלוא משמעותה, כשהוא מכשיר, לעתים במו ידיו, את הדור הבא של אנשי הרפואה בחיל האוויר. כל אלה, במקביל לפעילות המבצעית, שהיא נשמת אפה של עבודת זרוע האוויר, הן במערך הפינוי בהיטס השגרתי והן בפעילות שהשתיקה יפה לה, אשר מהווה מרכיב מהותי בבטחון מדינת ישראל.

בתחילת דצמבר 1978 נישא שחר לבחירת לבו, עידית, אותה פגש במהלך השירות בבה"ד 10. ב- 1980 נולדה בתם הבכורה ליהי, וב- 1986 נולדה בתם לירון.

ביום כ"ט בתשרי תשנ"ז (12.10.1996) נפטר שחר, בעת מילוי תפקידו, מדום לב. הובא למנוחות בבית העלמין בקרית שאול. בן ארבעים ואחת היה בנופלו. שחר הותיר אחריו אשה, שתי בנות, אב ואחות.

באיגרת ניחומים למשפחה כתב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק: "שחר תואר על ידי מפקדיו כקצין מוכשר, שתרם לאחרים מנסיונו, והעמיד סטנדרטים של מצוינות לכל הבאים אחריו". באיגרת ניחומים נוספת למשפחה, כתב קצין הרפואה של חיל האוויר, אל"מ ד"ר בני: "שחר הצטיין בלב גדול, ממנו חילק נתחים לכל דורש, וכפי ש'נתן' את הלב, כך גם 'לקח' ללב, ובסוף - הלב הוא שבגד בו. בחוות הדעת התקופתיות הניתנות לכל קצין, יש סעיף שבו על המפקד להשיב אם היה רוצה שהקצין המוערך ישרת תחת פיקודו בעת מלחמה. אני הייתי הולך עם שחר לכל מלחמה בעיניים עצומות. לדעתי, אין מחמאה גדולה יותר שיכול לתת מפקד לפקודו".

בניית אתרים: