אלבום תמונות
הפעולות שבוצעו במרחב הדרום נגד האויב החל ממרס 1948, בכוח שלמעלה מפלוגה, אפשר ולא היו מגיעות לכלל ביצוע אילו לא הורידה החטיבה אליו בשלהי פברואר 1948 גם את גדוד "53". אחד השיקולים בקביעת החטיבה להורדת גדוד "53" דווקא לגזרה הדרומית של המרחב, נבע מהעובדה, כי גיזרה זו על בעיותיה המיוחדות הייתה מוכרת ליצחק פונדיק, מפקד הגדוד, עוד מהתקופה בה שימש כמפקד נפת "גרשון" - החל ממחצית 1945 ועד סוף נובמבר 1947.
היערכות הגדוד במרחב הדרום הייתה: מטה-הגדוד, גרעין פלוגת-שירותים ופלוגה רגלית אחת בגדרה; פלוגה רגלית שניה באזור גן-יבנה-חצור; פלוגה רגלית שלישית במחנה בית-דראס שליד באר-טוביה, כשאחת ממחלקותיה בניצנים; פלוגה רביעית באזור גת-גל-און; פלוגה מסייעת, במידה שהיתה כזאת, מפוצלת בין שאר הפלוגות. נוסף לאלה קיים היה בגזרה הדרומית עצמה כוח מקומי של הישובים. הם היו מאורגנים בנפה בת שלושה חבלים (גוש גדרה-חצור-יבנה; גוש באר-טוביה-קדמה-ניצנים; וגוש גת-גל-און-נגבה); לרשות כל אחד מהגושים עמדה מחלקת פל"ם לסתימת פרצות, המפוצלת בכיתות בישוביו, ולרשות כל הגושים ביחד עמדה פלוגה נפתית מקובצת אף היא מן הישובים.
ניצולה המושכל של פלוגה זו ע"י הגדוד, והעובדה שבניגוד למתוכנן מראש הוחלט לוותר על שליחת פלוגה שלמה לאזור כפר-מנחם - כיון שעל אף ניתוקו נהנה משקט יחסי בזכות נטיתם של ערביי מסמיה לשמור על השקט - איפשרו לגדוד להקצות כוח של פלוגה, ואף יותר, לביצוע פעולות יזומות נגד האויב הערבי שבגזרת אחריותו.
בראש הכוח הערבי שפעל בגזרת גדוד "53" עמד (החל ממחצית פברואר, 1948) טארק-בי אל-אפריקי, המכונה "השד השחור", שהמופתי גייס אותו, על אף גילו, ושלחו לארץ, מצויד בכסף ונשק (כולל מרגמות), לפעולה במרחב הדרום.
תוך זמן קצר, לאחר כניסתו של טארק-בי לתפקיד, נשתפר במידה ניכרת כושר העמידה של הכפרים הערבים שבתחום שליטתו, בטחון הכפריים בכוחם גבר ואף פעילותם גברה במידה ניכרת.
עיקר הפעילות כוונה ע"י "השד השחור", המומחה למלחמת הגריליה, לפגיעה בתחבורה העברית לדרום ולנגב ולישובים המבודדים: ניצנים שבמערב וגת-גל-און שבמזרח.