מאדם אתה ואל אדם תשוב
״מוות במלחמה מתחיל
בירידה במדרגות,
של אדם אחד,
צעיר.
מוות במלחמה מתחיל
בסגירת דלת בדממה.״
תחשבו שהמוות במלחמה מתחיל לפני שהנשימה האחרונה עוזבת את הגוף. שהנשמה, מתחילה להיפרד מהגוף לפני שהלב מפסיק לפעום והמוח לשלוח ולקבל הודעות. שהמוות מתחיל עם הדברים השכיחים והפשוטים כמו נעילת דלת החדר, הכנסת המטפח לכיס האחורי וירידת מדרגות הבסיס.
״מוות במלחמה מתחיל,
בפתיחת החלון לראות.״
ביהדות אומרים שהנשמה יודעת 40 יום לפני שהאדם הולך למות.
האם האדם יודע את פסק דינו?
האם כשהוא פותח את החלון ורואה החוצה, הוא רואה את קיצו או הוא רואה עצים, בתים, שמיים, אדמה...
האם הוא ממשיך לחלום את החלומות שיש לעתיד שהוא בוודאי מאמין שיתגשמו אחרי המלחמה?
-היי אמא מה נשמע?
-אצלי הכל בסדר. מה קורה יוחנן?
-אני לא יכול להגיד לך.
דממה ...
-אמא אולי אחרי הפעילות הזאת אני אתחיל לשפר את
הבגרות במטימטקה. את יודעת שאני משתחרר עוד חצי שנה .
-כן יוחנן ,רעיון טוב .
-או אמא,אני חייב לרדת לים,bye!
בזמן השבעה אין ספור חברים מהיחידה באו ואמרו
-את יודעת שיוחנן ואני תכננו לטייל ביחד בדרום אמריקה?
-את יודעת שיוחנן ואני תכננו לטייל במזרח הרחוק?
-את יודעת שיוחנן ואני תכננו לטייל בהודו?
ועוד...ועוד...חלומות...
אני יודעת שיוחנן חלם להיות חקלאי ולגור בגוש קטיף
לעבוד את האדמה,אך במקום לעבוד את האדמה הוא נטמן בה.
-לכן אל תבכו להולך,
בכו ליורד במדרגות ביתו,
בכו לשם מפתחו
לתוך כיסו האחרון.
בכו לתצלום הזוכר במקומנו,
המפגש האחרון שלנו עם יוחנן היה בחתונה של חבר. ירדנו ביחד בסיום ולא יכולתי להתאפק והתפרצתי.
-יוחנן, עכשיו אתה מספר לי לקראת מה אתה הולך!!
-אמא אני לא יכול את יודעת ,אבל אתם תקראו על זה בעיתון.
האם הוא לשנייה פתח את החלון וראה מה צפוי לו?
נפרדנו, וכעבור כמה ימים קראנו בעיתונים עם צילומים צבעוניים, את מה שקרה ליוחנן ו11 הלוחמים שנפלו איתו באנסרייה שבלבנון.
-(להראות את התמונה .מהעיתון)
-בכו לתצלום הזוכר במקומנו
-בכו לנייר הזוכר-
וקיבלנו מכתבים מחברי כנסת ,ממפקדים,ומחברים שלו ושלנו.קיבלנו מכתבים מאנשים שלא ראו אותו שנים ,ואף מאנשים לא מוכרים.
-בס״ד
משפחת הילברג
רציתי להגיד תודה ,תודה רבה על ששלחתם את בנכם
,אחיכם,נכדכם להגן עליי ועל כולנו,למות למעני,למען כולנו.
תודה
הלוואי שזאת תהיה הפעם האחרונה בחיים שלכם ושלנו.
נטע.מצפה נטופה -בני עקיבא.
-בכו לתצלום הזוכר במקומנו
-בכו לנייר הזוכר
-בכו לדמעות שאינן זוכרות.
( להצביע על הנכדים )
אלו שאוהבים אותו, שדומים לו ,שנקראו לזכרו ,וחוקרים את חייו שכמעט מכירים אותו אך לא...
-ובאביב הזה,
מי יקום ויאמר לעפר,
מאדם אתה ואל אדם תשוב .
-חנה כהן ,החברה שלי אמרה לי לא פעם שכל עוד
שמנציחים את המת הוא עוד איתנו.
כל פעם שמישהו קורא פסוק בספר התורה שנכתב לעילוי נשמת הרב יצחק עראמה,
כל פעם שמישהו יושב בגינה לזכרה של אתי פחימה ,
כל פעם שמישהו נהנה מכלי מגמ"ח איתמר וזה עוזר לשמח אותו,
כל פעם שמישהו רץ "במרוץ הלפיד" על שם יוחנן...
האדם שם.