אלבום תמונות
23.2.85
משפחת מורנו!
יום שבת ראשון בצבא וזה די מעצבן ודרק, אף-על-פי שמנסים כאן כל הזמן לעשות את העניין ליותר סימפטי ונעים. אבל שום דבר לא יכפר על כך שבמקום לישון עכשיו טוב בפוך, אני יושב ושומר פה בשעה 03.00, וזה מעצבן מאוד.
יש כאן בטירונות סבב של שמירה לפי פלוגות, וזה יוצא כך שכל פלוגה נשארת שבת אחת, יוצאת לשבת אחת, כלומר שבת כן ושבת לא. אבל חוץ מכל זה, בזמן שהפלוגה נשארת מוציאים כ-40 אנשים ממנה, כי אין מה לעשות אתם כאן.
השאלה היא מי יהיו 40 אנשים אלו? כ-20 מכל מחלקה?! בדרך כלל בטירונות אלה יהיו אנשים עם בעיות ת"ש (תנאי שירות), כל מיני מסכנים למיניהם, והחבר'ה שהיו טובים כל השבוע ומגיע להם צ'ופר.
השבת הזאת, היות וזו השבת הראשונה בטירונות, הוקדשה כולה לאנשים עם בעיות ת"ש, ושאר האנשים, שזה היה 20 אנשים בלבד, הוציאו על-פי הגרלה. ולי, כמובן, אין מזל.
מה שמרגיז בעניין זה שהאנשים עם בעיות ת"ש לא תמיד באמת יש להם בעיות, ואפילו אם יש להם בעיות, אלו הם חבר'ה בעייתיים שכל השבוע סבלנו ורצנו בגלל שהם לא היו בסדר, ומה שמתקבל כלפי חוץ זה שמי שהיה סוציומט ושיכנע את מש"קית ת"ש שיש לו בעיות - יצא. מי שבסדר נשאר. אבל מצד שני, כשמסתכלים מהצד של המפקדים, זה בהחלט יעיל - כי אם היו משאירים את כל הצ'חצ'חים הנ"ל, הם היו הורסים פה לכולם הכול והיו מרגישים עוד יותר דפוקים ממה שהם מרגישים בין כה וכה, ולא היו יכולים בכלל לתפקד. מכל מה שסיפרתי לכם אתם יכולים להבין שדווקא החבר'ה הטובים נשארו, לכן לא כל-כך נורא פה.
חוץ מבחור אחד, כל האנשים פה קטנים ממני בשנה, וזה מורגש פה מאוד. לדוגמא, השבת הרבה חבר'ה כמעט בכו כשנאמר להם שהם נשארים. ההתמודדות שלהם עם זה קשה מאוד. מצד שני גם קשה להם להיכנס לרגע לראש של המפקדים, ולכן הם תופסים את העניין כאילו שדפקו אותם.
אבל, כמו שאמרתי לאמא בטלפון, יש פה חבר'ה טובים ואתמול גם הגיע זיו, בחור שעשה י"ג בבי"ס שדה גולן ועשה יחד אתי את הקורס, וסוף-סוף יש פה עם מי לדבר על נושאים שהם לא צבא, נשק וכדומה, אלא גם נושאים שקשורים לעבר הקרוב: קורס, פרחים, ציפורים, הדרכות ובכלל בי"ס שדה.
טוב, נגמר לי המקום. אז להתראות. בשבת הבאה אני בטוח יוצא. באמצע השבוע תשלחו בחבילה רק עוגה ופריטים שביקשתי ולא הספקתם להשיג השבת.
תודה, יובל