טוראי דוד דודיק דהן ז"ל

אלבום תמונות

דודיק, ילדינו גדלים, חלקם עברו זה מכבר את גילך, חלקם כמעט נוגעים בו וחלקם עוד רחוקים ממנו.
בכל אחד מהילדים אנו רואים משהו ממך :
באחד - את עיניך השמחות, החמות, החכמות ולעיתים גם העצובות.
בשני - את טוב ליבך שלא ידע גבולות.
בשלישי - את החיוך הביישני, המקסים ושופע החמימות שלך
ובכולם - אנו רואים אותך - דודיק, אשר מעל לכל - היית "בן אדם", במלוא מובן המילה.

הילדים גדלים מול עינינו ומזכירים לנו את הזמן שחולף. הילדים הם אלה שנולדו לתוך כאב וברובם לא זכו לפגוש אותך מעולם.
הם מכירים אותך דרך הסיפורים, התמונות, ימי הזיכרון וריצת הניווט.
גם בחבריך שבגרו אנו רואים אותך- בבגרותם, בשיבה שזרקה בשיערם, בילדיהם.
ישנם עוד רבים אחרים שלא זכו לפגוש אותך אך מקפידים להשתתף בריצת הניווט לזכרך.
גם הם מכירים אותך מהסיפורים ומהתמונות.
כולם- לא זכו לפגוש אותך, אך מכירים אותך ושמעו עליך כמעט הכל.
הם שמעו על טוב ליבך ועל הרצון הבלתי נלאה שלך לעזור ולתרום. על כך שתמיד רצית לתת מבלי לקבל ולתת כמה שיותר.
הם רואים בתמונות את החיוך הביישני שלך, שופע קסם וכנות, ואת העיניים השמחות, החכמות, הכנות.
הם שמעו כמה אהבת את משפחתך וכמה תמיכה וחיזוק הענקת להם בהתנהגותך.
דודיק, רצינו שתדע שמשפחתך, חבריך וכן קרובי וחברי המשפחה כולה- לא שכחו אותך והם ממשיכים לבוא, שנה בשנה לריצת הניווט, על מנת לזכור , להזכיר, לתמוך, לעודד, לחזק, לעזור ולנחם.

על כך אנו אומרים לכולם - תודה.