טוראי דוד דודיק דהן ז"ל

אלבום תמונות

יום שלישי, 9.6.1998, יום בהיר ושטוף שמש. נוסעים במכונית לכיוון צפון. כולם שותקים, לא משמיעים ברדיו את המוזיקה של שלמה ארצי.
ואז, מגיעים לבית העלמין, ואת השתיקה מפר הבכי. הבכי ליד הקבר שלו, של דודיק.
סבתא מוציאה מטפחת ומנגבת את הדמעות, ואני לא מבינה.
וכשמגיעים לשם, לחניון שבו היום לא יפרחו הרקפות, רואים הרבה תמונות שלו, של דודיק. ואני לא מבינה.
ואז מגיעים דודים, דודות, חברים וחברות, וכשאני מחייכת אף אחד לא מחזיר חיוך. ואני לא מבינה.
16 שנים עברו וההלם עדיין טרי והעיניים עדיין בוכיות.
ואני לא מבינה.
לא מבינה שהוא, דודיק, לא יחייך יותר כמו בתמונה.

שני דהן , בת 10
יוני 1998